boaz01

הפרעות קשב וריכוז / היפראקטיביות – אפשר ללא ריטלין

הפרעת קשב וריכוז עם או ללא מרכיב היפראקטיביות ADD/ ADHD – הפכה זה מכבר למגיפה של ממש.
גורמים מקצועיים מעריכים שכיום למעלה מעשרה אחוזים מהילדים ושישה עד שבעה אחוזים מהמבוגרים סובלים מהפרעה זו, והאחוזים רק הולכים ועולים…

 

*   מזמין אותך לקרוא את המאמר: “הפסיכיאטרית אמרה שהבעיה היא גופנית” (במאמרים).
**   הומאופתיה עובדת !! מחקר שפורסם בכתב העת האירופאי לרפואת ילדים, מראה שיפור בביצועים קוגניטיביים, אימפולסיביות, חלוקת קשב והיפראקטיביות. (במחקרים).
***  וכן מכתבים של אימהות לילדים שאובחנו וטופלו בהצלחה (בהמשך המאמר).

 

שלושת המרכיבים בהפרעת הקשב והריכוז:

משולש הפרעות קשב וריכוז

משולש הפרעות קשב וריכוז

1. הבית:

תמיכה פיזית ורגשית, הרמוניה, משפחתיות.
תזונה, שעות שינה, פעילות גופנית.

סף גירוי = שעות מסכים (טלוויזיה, מחשב, טלפון).

2. הסביבה:

40 ילד בכיתה, מורים לא מתוגמלים +
מערכת חינוך שלא תואמת את רמות הגירוי,
המעודדת תחרותיות ושינון חומר.

ו…חברות התרופות שמקדמות מכירות.

3. הילד:
הנתונים של הילד (יכולת התמודדות, רמת
משכל, המבנה האישיותי והחוסן הנפשי וכו’).
מצבו הפיזי, הרגשי, החברתי וכו’.

 

אכן מדובר על הפרעת קשב, אלא שזו הפרעת קשב של המערכת, קשב לילד עצמו…

 

איך אפשר להתעלם ממחקרים רבים המוכיחים את ההשפעה הדרמטית של מזון מתועש, השעות הארוכות מול המסך, מחלות סמויות (כולל אלרגיה לסוגי מזון), חוסר של צרכים בסיסיים כמו שינה, פעילות גופנית, מינרלים וויטמינים וכו’ על יכולות הקשב והריכוז של הילד והמבוגר.

איך ניתן לתת טיפול (תרופתי או אחר) ללא הבנה שמצבו הנפשי של הילד משפיע דרמטית על יכולתו להקשיב, לקלוט ולהפנים את חומר הלימוד…

ילד שהוריו בתהליכי גירושין, ילד עבר אזור מגורים ואיננו מתאקלם, מתקשה להתמודד עם שינויים במשפחה בעקבות לידת אח צעיר או לחלופין אובדן של קרוב משפחה אהוב, ילד עם פחדים, חרדות, חוסר שקט, חוסר ביטחון או אפילו בעיות שינה ממגוון סיבות – יתקשה להתמודד עם אתגר הישיבה הממושכת בכיתה והלימוד… ומשם הדרך לאבחון ולתרופה קצרה, קצרה מידי.

    הילד צריך עזרה – על כך אין עוררין !

ההומיאופתיה - מרפאת פחדים, חרדות וחוסר שקט, מחזקת את החוסן (הפיזי והנפשי) ואת יכולת ההתמודדות של הילד (והמבוגר) מול קשיים ומשברים ומשפרת את היכולת להתרכז, ללמוד ולהגיע להישגים.
חשוב לציין – הרבה פעמים מדובר בילדים מוכשרים, חלקם מחוננים, מלאי יצירתיות, אנרגיה ושמחת חיים. הקושי לשלוט באנרגיה הרבה, בסקרנות ובעניין שיש להם בתחומים רבים – מקשה עליהם לשבת.
הם אלו שיוגדרו במהירות כבעלי הפרעה… ועכשיו מתחיל הניסוי הכימי.

לרפא זה הרבה יותר מלקרוא לבעיה בשם ולתת תרופה כימית.
על מנת לרפא חייבים להקשיב למקרה לעומק. להבין מה השתבש, מה החליש, מה הוציא מאיזון. ומתוך המקום הזה, מתאימים את התרופה והטיפול האינדיבידואלי – המדויק שיביאו לריפוי אמיתי.
חשוב להבין – ההומאופתיה רואה בהפרעת קשב וריכוז קודם כל איתות שמשהו יצא מאיזון, זה נכון כשמדובר בילד הפרטי שלנו ובטח נכון כשמדובר בדור שלם של ילדים.

ומה לגבי ריטלין?
נסכים שלריטלין ולתרופות דומות יש אפקט על רוב הילדים… אולם חשוב לזכור שהם פועלים “להשתיק את הסימפטומים (כיבוי שרפות) וכלל לא מתיימרים לרפא את הבעיה”.
לכל תרופה יש פוטנציאל נזק אמיתי (נזק גלוי = תופעות לוואי+ נזק סמוי שמתגלה בהמשך), בוודאי כשמדובר על תרופות פסיכיאטריות, בוודאי כשניתנות באופן כרוני  ובפרט בגילאים צעירים שהמוח בשיא התפתחותו.
ברור לכולנו שרוב ההורים לא נותן את הריטלין משמחה, אלא מחוסר ברירה (לא פעם עם דמעות). כפי שאברי גלעד אמר: “זו ברירת מחדל מבאסת”.- אני כאמור מציע אלטרנטיבה טובה יותר.

בקצרה: מדובר על תרופה פסיכיאטרית הנכללת בפקודת הסמים הקשים, היא ממכרת וגורמת לשלל תופעות נוירולוגיות, דיכאון, אפתיות (עד מצב של “זומבי”), התפרצויות זעם ומורידה את החשק הכללי… לאכול, לשחק, להשתתף בפעילויות חברתיות, משפחתיות ואחרות…
* בתוכנית עם ניסים משעל בה השתתפתי, עלתה ההשוואה בין הצורך בריטלין לבין הצורך במשקפיים. חייבים אז לוקחים… אז זהו שלא!
                                                                          שלא יבלבלו אתכם !!!

 

אז מה ניתן לעשות?
א. שינוי בתזונה.
כמויות הסוכר, האוכל המעובד הכולל חומרי שימור, טעם וריח, צבעי מאכל וכו’ = מחקרית מעצימים את הפרעות הקשב !!!. מפחיתים את הסוכר, מחליפים את הפחמימות הריקות (אורז לבן, לחם לבן וכו’) באוכל מלא, ומורידים את החלב ומוצרי החלב… – ותופתעו לגלות את השיפור.
* השלמה של חסרים במזון כמו וויטמינים ומינרלים וכו’ שתורמים דרמטית על יכולות ותפקוד הילד.

ב. הפחתת “זמן מסכים” והגברת “זמן פעילות”.
מחקרים מוכיחים ששעות ציפייה רבות (האינטנסיביות + התכנים) וחוסר פעילות גופנית = גורמים משמעותיים בהתפתחות הפרעות קשב והיפראקטיביות.
* ישראל “מובילה” בשעות טלוויזיה, מחשב ואינטרנט לילדים.
** אני מנחה את ההורים לכנס את המשפחה ולכתוב “חוקים של הבית” (כמו בסופר נני), להגדיר מחדש את שעות הציפיה, את התכנים, זמן ובילוי משפחתי וכו’… והשינוי לטובה מורגש.

חושבים שזה בלתי אפשרי? …
בהמלצות שגובשו ע”י רופאי המשפחה בישראל, הומלץ שעד גיל שנתיים יש להימנע מטלוויזיה (או מחשב) כלל ומגיל זה עד גיל צבא יש להגביל את הציפיה לשעתיים ביממה !!!

מפחדים משינוי?
שחושבים על החלופה של נטילת תרופה פסיכיאטרית לאורך שנים, עם השלכות משמעותיות על בריאות הילד… השינוי נראה קל !
ובכלל אוכל בריא וטוב, יותר פעילות, פחות זמן מסך ויותר זמן משפחה = המאמץ משתלם לכולם !

ג. שיפור האווירה בבית.
האווירה וההרמוניה בבית ללא ספק חשובה לכולם, אולם לא פעם עומס היום יום וצרכי הפרנסה מקשים על שמירת הגבולות בבית, מצמצמים את זמן המשפחה ואת הבילוי המשותף.
חשוב להקשיב לילד – בתוך העומס, הזמינות לתקשורת ולרשתות חברתיות, ההקשבה לילד נפגעת.

ההרמוניה, הגבולות והזמן המשותף – מעניקים לילד תחושת ביטחון ושייכות המאפשרים לו לעשות את מה שאמור לעשות: לגדול ולהתפתח, לשחק, לשמוח ולפתח מיומנויות וכישורים לחיים בריאים.
* לא לשכוח - בתוך המשוואה של ההרמוניה המשפחתית, הזוגיות של ההורים היא הראשונה להתפספס. בהרצאות אני מדגיש את החשיבות של טיפוח החברות, האינטימיות והאהבה בין ההורים, שמקרינה רבות על האווירה וההרמוניה בבית.

ד. טיפול אינדיבידואלי לילד.
בטיפול ההומאופתי אני עורך תשאול מקיף היורד לשורש העניין. מה נמצא בבסיס בעיית הקשב והריכוז? איך היא מתבטאת אצל המטופל? בא מהן הסיבות האמיתיות להפרעת הקשב והריכוז ? כיצד היא באה לביטוי באופן ייחודי אצל המטופל? לאחר שהבנו זאת אנו בוחרים בקפידה את התרופה ההומיאופתית המתאימה ביותר

בעוד שתרופות כימיות כמו ריטלין ודומיו ניתנות באופן גורף לכולם… התאמת תרופה הומאופתית מחייבת הבנה עמוקה של עולמו של הילד ומשפחתו. איך הוא בבית, בבית הספר, בחברה, במשפחתו, ההיסטוריה ההתפתחותית, הרפואית והמשפחתית וכמובן תחקור מעמיק לגבי מצבו הנפשי של הילד, תפיסת עולמו, אמונותיו, פחדיו, תחביביו ועוד.
התאמת תרופה הומאופתית (טבעית) באופן מדויק ואינדיבידואלי מאפשרת ריפוי של ממש – קבוע. ריפוי טבעי עם תוצאות, ללא חשש התמכרות או תופעות לוואי.

מוזמנים לקרוא שני מכתבים מאימהות:
* לקריאת המכתבים המלאים – נא גלגל הלאה.

“חסרי אונים, ללא רצון לחזור לתופעות הלוואי של הריטלין ומאידך מבינים שהקשיים בלימודים הם בלתי נסבלים פנינו לד”ר בועז רון… בננו החל את הטיפול ומצבו השתנה באופן ניכר. משנים ללא קשרים חברתיים, הופיעו חברים אחה”צ בבית, ילדים החלו להזמין אותו והוא החל להתעניין בפעילויות חברתיות. בביה”ס החלו לדווח על שיפור, על עליה ביכולתו להקשיב, למלא אחר הוראות המורה ולקחת חלק פעיל בכיתה. ההקלות מהן נהנה עד אז, הפכו למיותרות ומרצונו הוא עמד במשימות, ונבחן יחד עם ילדי הכיתה.
גם בבית, התמונה השתנתה. בננו פחות תוקפני ואימפולסיבי, יכול להירגע בכוחות עצמו, לקחת אחריות על מעשיו ולייצר קשרים משמעותיים עם אחיו תוך ביטוי אמפטיה והבנה לזולתו”.
בברכה ובתודה,
ד”ר מירי קסטלר-פלג ויריב פלג
mirikepe@gmail.com

“לא האמנתי , בחיי שלא האמנתי.. מעולם לא הסתייעתי ברפואה הומאופתית , ואף חשתי שזה תחום אפור.. ולא ממש ברור. שמחה לדעת שהתבדיתי… במהלך שלושת השבועות הראשונים לא חשנו בשיפור בקשב , אבל מצב הרוח התחיל להתייצב, חזר העניין בחברים, קיבלנו בחזרה את הילד החייכן וטוב הלב.
אני חייבת לציין, שמכל אנשי המקצוע שפגשנו עד אז.. מאבחנת, נוירולוג (ששוחח עם הילד 12 דקות, ועל סמך שאלון של מורה ותשובות שלי.. רשם ריטלין כבר בפגישה ראשונה) – פה בפעם הראשונה ישב מולי מישהו שבאמת רצה להכיר את הילד.
עבורנו זה היה להחליט בין תלמיד חולה – לילד בריא, ולא הייתה כאן שאלה. מהטיפול ההומאופתי קיבלנו גם דברים אחרים.. רוגע, שיקום הביטחון העצמי, חיזוק .. ואמון ביכולות שלו. לנו זה כל מה שחלמנו עליו”.
אני מודה לך בועז, מקרב הלב על כל מה שהיית בשבילנו” .
בברכה
תמר.ב. Tami7869@gmail.com (הטלפון שמור במערכת ויינתן למתעניינים).
ד”ר בועז רון – מזמין אתכם להתייעצות אישית בכל נושא ובעיה.



דר’ בועז רון - רופא M.D ומומחה בטיפול הומאופתי בילדים ובמשפחה.
מטפל ומרצה בכיר למעלה מ 16 שנה במגוון נושאים מעולם הרפואה
הקונבנציונלית, הרפואה המשלימה והשילוב )לטובתנו(.
מרצה על איכות חיים, עקרונות אימון ותזונה, מדיטציה, תרומת ההומור,
הצחוק והספורט לחיים בריאים ועוד.
מתראיין בתוכניות רדיו, בטלוויזיה ובעיתונות. יועץ לאגודות מקצועיות
חבר באגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית.
* קליניקות בקיבוץ החותרים (מבוא חיפה) ובתל אביב.

בברכה
דר’ בועז רון
רופא והומאופת M.D. RCHom

 

30/3/14
ד”ר בועז רון היקר,

רצינו להודות לך על הטיפול האיכותי והיעיל שנתת לבננו ולתאר אותו לכל המעוניין.
בננו מתמודד עם הפרעת קשב וריכוז ונעזר מכיתה א’ בריטלין. לאחר טיפול פסיכולוגי משמעותי החלטנו להפסיק את השימוש בריטלין ובננו החל את כיתה ה’ ללא סיוע תרופתי. למרות התמיכה הפסיכולוגית והמשפחתית שהמשיכה לעטוף אותו, המצב בבית הספר ללא ריטלין היה בלתי נסבל. ביה”ס דיווח שהוא אינו מתנהג כתלמיד, לא מעורב במה שקורה בכיתה, לא מקשיב, מפריע, לא מצליח למלא אחר משימות גם הפשוטות ביותר. דעתו מוסחת כל הזמן ובעצם נוכחותו בכיתה היא כמעט מיותרת.
חסרי אונים, ללא רצון לחזור לתופעות הלוואי של הריטלין ומאידך מבינים שהקשיים בלימודים הם בלתי נסבלים פנינו לד”ר בועז רון. לאחר פגישת היכרות והערכה, בועז ביקש זמן לחשוב על הדברים וחזר אלינו לאחר מספר ימים עם הצעה לטיפול הומאופטי מתאים. במקביל, ביקשנו מביה”ס מעט סבלנות לתוצאות הטיפול.
אך לא עברו כמה ימים מאז בננו החל את הטיפול ומצבו השתנה באופן ניכר. משנים ללא קשרים חברתיים, הופיעו חברים אחה”צ בבית, ילדים החלו להזמין אותו והוא החל להתעניין בפעילויות חברתיות. בביה”ס החלו לדווח על שיפור, על עליה ביכולתו להקשיב, למלא אחר הוראות המורה ולקחת חלק פעיל בכיתה. ההקלות מהן נהנה עד אז, הפכו למיותרות ומרצונו הוא עמד במשימות, ונבחן יחד עם ילדי הכיתה.
גם בבית, התמונה השתנתה. בננו פחות תוקפני ואימפולסיבי, יכול להירגע בכוחות עצמו, לקחת אחריות על מעשיו ולייצר קשרים משמעותיים עם אחיו תוך ביטוי אמפטיה והבנה לזולתו.
במהלך השנים שחלפו מתחילת הטיפול אנחנו שומרים עם בועז על קשר רציף, שבועז מקפיד לשמר ולתחזק בכדי להתאים ולספק את המענים המדויקים לצרכיו של בננו. אנחנו לא לבד!

אין לנו מושג אמיתי איך הדברים עובדים ומה קרה שכל כך סייע לבננו אך התוצאות מדברות בעד עצמן ואנחנו מלאי תודה והערכה לסיוע המשמעותי של בועז לאיכות חיי בננו ושל משפחתנו בכללותה.
בברכה ובתודה,
ד”ר מירי קסטלר-פלג ויריב פלג
mirikepe@gmail.com

27.3.2014
אל: ד”ר בועז רון
שלום רב,
שלושה חודשים חלפו מפגישתנו האחרונה, ואני רוצה להודות לך מקרב הלב על הטיפול המסור בבני.
הגעתי אליך עם ילד שטופל במשך שלושה חודשים בריטלין , בעקבות הפרעת קשב וריכוז (ללא היפראקטיביות). השפעת הריטלין עליו מבחינת ריכוז הייתה יוצאת מן הכלל והוא הגיע להישגים לימודיים מעולים – אך אליה וקוץ בה.. תופעות הלוואי של הכדור היו קשות מנשוא.
מילד שמח וטוב לב, עסוק וחברותי.. הוא הפך למופנם, שקט , כבוי וחרד.
בנוסף חווה את תופעת ה”ריבאונד” עם התפוגגות ההשפעה של הכדור – בצורה קשה מאוד שכללה בכי , עצב גדול , ושלל תגובות מוזרות אחרות. (טיקים, גרד )
כשראינו שהנזק רב על התועלת, הפסקנו את התרופה (למורת רוחו של הילד, שרצה להמשיך למרות התופעות ).
עם הפסקת התרופה.. הילד – שעד כתה ה’ למד ללא ריטלין כלל – והיה תלמיד ממוצע +, החליט שאינו יכול ללמוד. לטענתו.. לא מצליח להקשיב בשום פנים ואופן. הטלפונים מבית הספר לא איחרו להגיע .. “הילד לא עושה כלום בכתה”.
כל השיחות שעשינו, ניסינו, הסברנו לו גם אנחנו, וגם היועצת והמחנכת.. שהוא ילד חכם, ועובדה שעד כתה ה’ הוא למד בצורה יפה מאוד (למרות הקשב והקושי) ללא ריטלין – ואין ספק שהוא מסוגל שוב בלעדיו, כל השיחות – נפלו על אוזניים ערלות. הילד ישב שבועות בכתה מבלי יכולת להקשיב.
לאחר שהבנתי שריטלין על כל צורותיו ושמותיו האחרים יורדים מהפרק .. חיפשתי כתבות ברשת על דרכים אחרות, והגעתי לכתבה שלך על נושא קשב וריכוז, לאחר יומיים נפגשנו.
אני חייבת לציין, שמכל אנשי המקצוע שפגשנו עד אז.. מאבחנת, נוירולוג (ששוחח עם הילד 12 דקות, ועל סמך שאלון של מורה ותשובות שלי.. רשם ריטלין כבר בפגישה ראשונה) – פה בפעם הראשונה ישב מולי מישהו שבאמת רצה להכיר את הילד.
שוחחת איתו ואיתי, ואיתו לבד, ואיתי לבד.. תהליך שארך יותר משעתיים.
במהלך הפגישה ירדת לפרטים – וערכת היכרות מעמיקה עם הילד- שאלת, התעניינת – ברצונות שלו, אהבות שלו, פחדים, שנאות, סדר יום, תזונה, קשרים חברתיים.. יחסים במשפחה – אין נושא שפסחת עליו .
בפעם הראשונה ישבנו מול איש מקצוע עם קסם אישי רב , שלא התעניין באיך לסדר את הבעיה הבית ספרית.. אלא באמת רצה להבין לעומק את הבעיה, ואיפה עוד היא באה לידי ביטוי.
במהלך השיחה תמכת, עודדת, חיזקת.. הילד יצא מעודד . רשמת לנו איזה נוסחה של כדורי מציצה..
לא האמנתי , בחיי שלא האמנתי.. מעולם לא הסתייעתי ברפואה הומאופתית , ואף חשתי שזה תחום אפור.. ולא ממש ברור. שמחה לדעת שהתבדיתי..
במהלך שלושת השבועות הראשונים לא חשנו בשיפור בקשב , אבל מצב הרוח התחיל להתייצב, חזר העניין בחברים, קיבלנו בחזרה את הילד החייכן וטוב הלב.
לאחר שלושה שבועות (בערך) חזר הילד ואמר: “אמא, הקשבתי קצת היום”, וכך.. כל יום קצת יותר. עובד בכתה, מתפקד.. גם הפידבק מבית הספר טוב.
חייבת להודות שהטיפול הפך אותו מילד שלא האמין לרגע שהוא מסוגל בלי ריטלין , לילד שלומד בלי ריטלין ..ובעל הישגים נאים.
נכון, עדיין הנושא הלימודי לא תמיד קל – אבל יש שיפור די משמעותי בקשב. ריטלין פועל כמו כדור קסם והופך את הלימודים עבורו לקלי קלות.. אבל עבורנו זה היה להחליט בין תלמיד חולה – לילד בריא, ולא הייתה כאן שאלה.
מהטיפול ההומאופתי קיבלנו גם דברים אחרים.. רוגע, שיקום הביטחון העצמי, חיזוק .. ואמון ביכולות שלו. לנו זה כל מה שחלמנו עליו.
אני מודה לך בועז, מקרב הלב על כל מה שהיית בשבילנו .
בברכה, תמר ב. Tami7869@gmail.com

מחקר – טיפול הומאופתי משפר תפקודים ויכולות בילדים עם ADHD
מפורסם באתר האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית
מחקר שפורסם בכתב העת האירופאי לרפואת ילדים, מספק עדות מדעית על האפקטיביות של ההומאופתיה בטיפול
ב ADHD ובמיוחד בתפקודים התנהגותיים וקוגניטיביים.
במחקר “כפול סמיות רנדומלי” (הבודקים והנדבקים לא יודעים מי מקבל טיפול אמיתי ומי פלסבו, וגם קבוצות הטיפול והבקרה נבחרות באופן אקראי). נבחרו 83 ילדים בגילאים 6-16 שאובחנו עפ”י קריטריונים של ה DSM (ספר הפסיכיאטריה האמריקאי) כסובלים מ ADHD .
ההורים מלאו את שאלון הCGI בתחילת הניסוי ובסופו (ובמעקב לאורך זמן),המטופלים עברו אבחון נוירופסיכולוגי. שבו נבחנו ביצועים קוגניטיביים כמו תפיסה ויזואלית גלובלית, אימפולסיביות וחלוקת קשב והיפראקטיביות.
במחקר היה שיפור באופן משמעותי לעומת הפלסבו.
קישור למאמר המלא: http://link.springer.com/article/10.1007%2Fs00431-005-1735-7

ג. יצאו מאיזון: אבל, אח צעיר, משבר ההורים, תאונה, מחלה, מעבר בית, שינוי חברתי (מעבר לתיכון), לב שבור, תרופה (ראוקוטאן, חיסונים) וכו’.
ד. טיפוסים: Baryth-c ילד שבוהה, Phos כל דבר מפעיל אותו, Merc כל דבר מעצבן ומפריע לו (הטרמומטר האנושי) + חוסר שקט, Tarentula חוסר שקט, מתופף באצבעות, Nat-m קושי לסיים אבל, מכונס, עצוב
(תינוק עצוב).

1. הקריטריונים הרחבים במיוחד לאבחון הפרעת קשב וריכוז – על פיהם רובינו
יכולים להיות מאובחנים:
מגוון התסמינים מתחלק למספר תחומים:

א. פגיעה בריכוז וקשב:
הילד מתקשה לשים לב לפרטים, עושה טעויות מחוסר תשומת לב, מתקשה להתמיד במטלות שונות, להתרכז
בשיחה או לעקוב אחרי הנחיות או הוראות, מתקשה בארגון פעילויות ומטלות ואף לעיתים נמנע מהם, נוטה לאבד
דברים, לשכוח ומוסת בקלות ע”י גירויים חיצוניים.
* ילדים עם הפרעת ריכוז וקשב ללא פעלתנות יתר- יכולים להיות פסיבים, חסרי מרץ, חולמניים לעיתים יהיו סגורים,
חסרי ביטחון ואף ייתכנו אפיונים דיכאוניים.

ב. פעלתנות יתר:
אי שקט, מתקשה להישאר במקום אחד, מתרוצץ או תנועתי יתר על המידה, מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך, מתקשה לשחק בצורה שקטה, מרבה לדבר ללא הפסקה, מתקשה לחכות לתורו, מפריע ומתערב בשיחות או משחקים של אחרים. אימפולסיביות, התנהגות תוקפנית (מכות, לקיחת משחקים אחרים) והתנהגות חסרת פחד הגורמת לעיתים לתאונות.

ג. נוספים:
חוסר סבלנות, אלימות, חרדות, קשיים חברתיים, ליקויי למידה ותתכן תמונה של דיכאון.
* במתבגרים ומבוגרים- יהיה יותר קשה לאבחן את ההפרעה בשל כך שפיתחו יכולות ודרכי פיצוי להתמודדות
איתה.התסמינים יתבטאו בעיקר בחוסר מנוחה ואי שקט פנימיים, פגיעה ביכולת הריכוז, ההתמדה במטלות, ביכולת ההתארגנות ולמידה. סף תסכול נמוך, נטייה לאימפולסיביות והתנהגויות מסוכנות.
2. כיצד מאבחנים?
אבחון התסמונת מבוצע ע”י נוירולוג או פסיכיאטר על סמך דיווחים מהמסגרת (גן/ בית ספר), התרשמות קלינית של קיום מספר קריטריונים (מהרשימה) הנמשכים לפחות 6 חודשים ומבחנים למדידת התמדה בקשב ומיקוד לאורך זמן.
* אין כל בדיקות או אמצעי הדמיה שיכולות לאמת את האבחון.
** האבחון מתבסס על התרשמות וחוות דעת סוביקטיביות של צוות מורים, יועצים ומנהלים מותש… שעומד יום יום מול 40 ילדים בכיתה, לא מתוגמל כמו שצריך ורוצה… שקט.
*** “מבחן טובה” המפורסם – בודק תפקוד לפני ריטלין ואחריו, כמו כל סם ממריץ, גם הריטלין יביא לשיפור זמני ביכולות, לרוב האוכלוסיה. האם זה אומר שחסר לנו ריטלין במערכת?? שכולנו צריכים לקבל ריטלין???

3. הטיפול התרופתי הניתן ע”י הנוירולוגים:
א. הטיפול התרופתי מתבסס על תכשירים מעוררים: כשהתרופה הבולטת מתוכם היא הריטלין (מתילפינדט),
ריטלין עם שחרור מושהה ריטלין SR (מתילפנידט SR) היעיל 6-8 שעות במקום 3-4 שעות בריטלין הרגיל.
תרופה נוספת בשם קונצרטה – שמשפיעה עד 12 שעות. תכשיר נוסף בעל פעילות ארוכה יותר הינו סיילנט (פמולין).
* קיימים חילוקי דעות לגבי השפעות תרופות אלו. לטענת הרופאים- התרופות אינן גורמות להתמכרות, תופעות הלוואי הן קלות והפיכות, ההשפעות מהירות כולל על המרכיב של ההיפראקטיביות ולטענתם שיפור התנהגותי חל באחוז גבוהה מהילדים. יש הסכמה שקיימת תופעת Rebound זמן קצר אחרי הפסקת השפעת התרופה.
(בהמשך המאמר- קצת חומר למחשבה על ריטלין).

ב. תכשירים אנטי- דיכאוניים מקבוצת טריציקלים TCAs ניתנים לאלה שלא הגיבו לטיפול בריטלין או שפיתחו תופעות לוואי כגון דיכאון משמעותי או החרפה של טיקים תוך מתן ריטלין. לתרופות אלו תופעות לוואי קרדיו- ווסקולריות (מערכת לב וכלי דם) חמורות, בעיקר בילדים לפני גיל ההתבגרות, ישנוניות עצירות, עצירת שתן, יובש בפה וכו’.
קצת חומר למחשבה על ריטלין…
ריטלין הוא שמו המסחרי של חומר בשם Methylphenidate, בדומה למשפחת האמפטמינים הוא מעורר את
מערכת העצבים המרכזית, למעשה הריטלין נמצא ברשימת התרופות הנרקוטיות, מוגדר כ”סם מסוכן”
על פי “פקודת הסמים המסוכנים” במדינת ישראל.
למרות ההכחשות הריטלין דומה במבנהו הכימי כמעט לחלוטין לזה של סם, מוגדר כסם ע”פ תקנות העולם המערבי ומוחזק בכספת בית המרקחת, עם רישום קפדני על הכמות היוצאת. כמו רוב הסמים הם מביאים להקלה שאחריה באה ירידה, דיכאון ותלות.
איך סם ממריץ מדכא פעילות?
למעשה בדומה ליין שנלקח במינון נמוך- ואז ממריץ ובמינון גבוה- מאיט ומדכא.
הדבר ניתן לראות בתופעות הלוואי: ירידה במשקל, האטת גדילה, חוסר תאבון, כאבי בטן ובחילות.
יש חוקרים שמזהירים לא לתת ריטלין שכן אנשים אלו מועדים לפורענות, סמים, אלכוהול וכו’. ומה ריטלין עושה?..
יש שמפסיקים את התרופה ומתקבלת תגובה קשה… תופעה שקיימת גם בהפסקת שימוש באמפטמינים…
קיימים דיווחים רבים על ילדים שלאחר נטילת ריטלין חוו פגיעה באיכות החיים, בשמחה, קטעים של אפטיות,
ירידה בעניין ובשובבות הטבעית.
השימוש בטיעון שהריטלין ניתן בשל “חוסר איזון כימי במוח” יכול להיות מאוד מטעה, משום שאין ממש דרך
להוכיח את החוסר. לפי אותה טענה- כל חומר שניתן ומביא להקלה מצביע על חוסר במוח. אם כך, קיים בהכרח
גם חוסר של קופאין במוח, מאחר ושתיית קפה מביאה בטווח מיידי לעליה בערנות. את אותו הטיעון ניתן להפעיל
לגבי סוגי סמים שמביאים להקלה מסוימת.
האבחנות מתבצעות ע”י נוירולוג או פסיכיאטר, ללא ממצאי מעבדה או בדיקות הדמיה. קיים מבחן בשם
TOVA הבוחן את הילד לפני ואחרי נטילת ריטלין… נטילת סמים מעוררים ישפרו ברוב המקרים גם את תפקודיו
של אדם בריא ללא הפרעת קשב וריכוז.
תוסיפו לכך הגדרות מאוד רחבות לאיבחון הפרעת קשב וריכוז וקיבלתם הרבה ילדים מטופלים בתרופות.
האם התנהגות שהיא שובבות, שעמום, קצת היפריות נורמלית היא- הפרעה שמחייבת תרופה כימית
שמשפיעה על המוח?
כמה ילדים שקיבלו את הסטיגמה “חריגים”, ואפילו “מופרעים” בילדותם – התבגרו לאנשים מוצלחים עם משפחות וקריירה? איינשטין לא סיים את לימודיו בבית ספר מסיבה דומה… מעניין מה היה קורה אם
היה מטופל בתרופה אנטיפסיכוטית?
קצת פרסומים:
במחקר חדש שפורסם בגיליון האחרון של כתב העת Pediatrics, שנמשך כשנתיים, מצאו החוקרים
מאוניברסיטת קליפורניה, כי התרופה ריטלין אמנם אפקטיבית בטיפול בהפרעות קשב והיפראקטיביות,
אולם היא עלולה לעכב את הגדילה בגובה בכסנטימטר אחד בשנה, בממוצע. החוקרים עקבו אחר 540 ילדים
הסובלים מ- ADHD מרחבי ארצות הברית וקנדה, כולם בגילאי 7 עד 9. מהמחקר עולה כי הגדילה אצל אלה אשר
קיבלו ריטלין עוכבה, בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה תרופת דמה.
תביעה משפטית נגד יצרני התרופה ריטלין ונגד קבוצת רופאים באגודת הפסיכיאטרים האמריקנית, מאשימה את היצרנים והרופאים בקנוניה שבסופה פגיעה בילדים חפים מפשע. התביעה, שהוגשה לבתי המשפט בניו- ג’רסי
ובקליפורניה שבארה”ב, טוענת כי הרופאים המציאו הפרעת התנהגות בעלת הגדרה כה רחבה כדי שהיא תתאים כמעט לכל ילד. כתוצאה מכך, טוענת התביעה, מטופלים מיליוני ילדים בריטלין שלא לצורך והיא מבקשת מבית המשפט למצוא את היצרנים והרופאים אחראים לנזקי התרופה פרסום בעיתון “וול סטריט ז’ורנל” טוען כי קבוצת תמיכה בעיר מרילנד בילדים ומבוגרים עם הפרעת ההתנהגות ADHD מקבל מימון של כמעט מיליון דולר בשנה מיצרנית התרופות. קבוצת התמיכה עצמה מואשמת בכך שפנתה למינהל התרופות האמריקני בבקשה לסיווג מחדש של הריטלין, כדי שניתן יהיה לרכוש אותו ביתר קלות.
בכתבה, ששודרה במהדורת החדשות של ערוץ 2 מביאה שרה בק את דעותיהם של הורים הנאלצים למורת רוחם לתת לילדיהם את התרופה – ריטלין, כדי להימנע מתלונות המורים על התנהגות ילדיהם בבתי הספר.
ד”ר אילן זמיר, שהתראיין בכתבה זו מחזק את הכתוב בעלון משרד הבריאות המצורף לתרופה. הוא טוען כי התרופה ממכרת, גורמת לירידה בתיאבון ולפגיעה באחת האונות החשובות של המוח, ומכיוון שאינה פותרת את הבעיה, כמו שאקמול אינו פותר את כאבי השיניים הוא ממליץ שלא לתת אותה לילדים. לעומתו טוען פרופ´ אורנוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות, שהתרופה אינה ממכרת ומי שזקוק לה חייב לקחת אותה.
משרד הבריאות טוען בעלון המצורף לתרופה , כי התרופה גורמת לתופעות לוואי כמו: הזעה, דיכאון, אובדן משקל, עוויתות בלתי נשלטות, הזיות ופרכוסים ובכל זאת מתכוון לצאת השבוע בקמפיין פרסומי לשימוש בה !
האם במחיר שקט בכיתה מוכן משרד הבריאות לגרום לנזק ל 7% מתלמידי בתי הספר?

מחקר חדש מעריך כי למעלה מ 7 מיליון אמריקאים (מהם כ- 1.6 מיליון בני נוער) נוטלים ללא צורך תרופות להפרעות קשב וריכוז, (בין השאר צעירים בריאים הנוטלים לשיפור יכולת הלימוד שלהם) ושכ- 750,000 בני נוער מגלים סימני התמכרות לתרופות אלה.
היקף השימוש של תרופות אלו נמצא בארה”ב וברוב העולם נמצאים במגמת עלייה. בארה”ב ההיקף מכפיל עצמו כל חמש שנים. (Drug alcohol depend 2006).
הכנסת: השפעת הריטלין מסממת אלפי ילדים בישראל… (כתבה של איתי גל ב- Ynet בריאות).
אלפים משתמשים בריטלין שלא לצורך, התוצאה: תופעות לוואי קשות, אגרסיביות, תנועות בלתי רצוניות ופגיעה שכלית.
יו”ר הועדה: אפנה לשר הבריאות לצמצום השימוש בתרופה.
מתוך הכתבה: רופאת משפחה דיווחה על תופעות לוואי של טיקים, תנועות לא רצוניות והתנהגות אובססיבית, אבא דיווח על התדרדרות במצב ילדו כולל עליה באגרסיביות שלו וכו’. כ- 20,000 ילדים בגילאי 5-6 טופלו בריטלין בשנה החולפת
(המאמר פורסם ב 16.3.06).

מחשבות שלי:
* תרופת הריטלין היא תרופה פסיכיאטרית, הפועלת על מערכת העצבים כסם לכל דבר. מניסיוני במרפאה ומקריאת מאמרים רבים – תרופת הריטלין ודומיה מלווה בטווח תופעות לוואי מקלות עד קשות ביותר, הגורמות לשינוי התנהגותי ושכלי – די בכך להעיד באופן ברור שלתרופה השפעה משמעותית על המוח ומערכת העצבים. אף אחד לא יכול לשלול אפשרות אמיתית של שינוי/ פגיעה אפשרית במוח… שאולי אף תהייה סמויה בשלבים ההתחלתיים ותתגלה שנים אחרי.
* ההיסטוריה הרפואית מלאה בסיפורי תרופות שעלו לכותרות, מגובים במחקרים מבוססים ורופאים מתלהבים והורדו מהמדפים בהיסטריה, מלווים בשלל סיפורים טרגיים… אל תשכחו – לקח 20 שנה להוכיח שסיגריות מסרטנות.

מניסיוני – תופעות הלוואי הן רחבות ובחלקן קשות מאוד, רבות מהן לא מדווחות כלל, מיוחסות למיקריות, לשינויים החלים עם הגיל או שמטופלות בתרופות נוספות, כך שהרושם שמדובר בתרופה בטוחה הוא שגוי.
האם לא עצרתם לשאול – איך יכול להיות שמיליונים, עשרות מיליונים של הורים החליטו שילדיהם לוקים בהפרעה וזקוקים לתרופות פסיכיאטריות הניתנות באופן קבוע – כרוני על מנת לתפקד?

האם לא די במידע ובפירסומים שכאלו כדי להרתיע הורים? במיוחד שקיימת אלטרנטיבה;
… נמשיך
מתוך כתבה באנטרנט: “עדויות הורים ואנשי מקצוע – על זוועות הריטלין וסמי מרץ אחרים”:
קיימת הכחשה גורפת שריטלין הוא למעשה סם ממריץ. שמשמש כמעין “ריסון כימי”. למעשה התיאור של ילד הזקוק לריטלין ע”פ האגוד הפסיכיאטרי הוא כ”כ רחב שכמעט כל ילד מתאים.
עדויות הורים על החמרה במצבי הרוח, איבוד שמחת החיים, אגרסיביות, קשיי הרדמות, התנהגות בלתי נשלטת,
כולל תופעות פסיכוטיות שבהן הילד מכה את עצמו, הזיות וכו’.
על המהירות וה”קלות הבלתי נסבלת” שבה ניתנת התרופה, על הכמויות הגדולות, על המתן הגורף לילדים.
לפי הקריטריונים של מתן הריטלין רובינו חייבים לגשת לקבל מרשם… מי בתור ילד לא התפרץ לדברי האחר, מי
לא התקשה להתאפק עם משהו שחייב לספר, מי לא היה קשקשן קטן, האם כולם מלאו את ההנחיות כלשונן? תמיד?
קיים מבחן בשם TOVA שבודק יכולות לפני ואחרי נטילת ריטלין וראה זה פלא… יש שיפור. למעשה כך עם כל סם ממריץ שניקח- יהיה שיפור לרובינו.
פורסמה לא מכבר כתבה בידיעות אחרונות על כך שמנהל המזון והתרופות האמריקני FDA, הודיע שיש לצרף לתרופות ריטלין וקונצרטה עלון המסביר שיש סיכון למחלות לב ותופעות פסיכיאטריות.
הלו!! הרי הבנו שזו תרופה בטוחה, ללא תופעות לוואי משמעותיות, ללא התמכרות?
במאמר מצוין שיש כיום כ 25,000 ילדים/ אנשים שמשתמשים בכשני מיליון תרופות בשנה בישראל.
4. סדרה של השפעות אפשריות הנגרמות ע”י ריטלין, קונצרטה וסמי מרץ:
התופעות מתבססות על יותר מ 300 מאמרים רפואיים, המתייחסים לתופעות לוואי של ריטאלין ודומיו.
בדצמבר 1999 פורסמה ע”י ד”ר לפסיכיאטריה פיטר ברגין, סקירה רפואית מקוצרת בת 35 עמודים בעיתון
הרפואי international journal of risk and safety in medicine.
אתר אינטרנט http://www.breggin.com
1. הלב ומערכת כלי הדם:
טאכיקרדיה – הפרעות קצב לב כרוניות.
קרדיומיופטיה – ניוון שריר הלב (ניוון שריר הלב מביא למוות).
יתר לחץ דם (מהווה סכנת מוות לטווח ארוך וקצר).
פרפורים של שריר הלב (palpitations).
כאבי חזה.
דום לב.
2. המוח ותפקוד מנטלי:
שיבוש והאטה בגדילת המוח.
יצירת תאיים סרטניים. (University of Buffallo).
פסיכוזה, מאניה ומצבים פסיכוטיים של אבדן שליטה.
הזיות של חרקים מטיילים על המשתמש (במצב של ערנות).
אקאטיסיה (Akathisia) – חוסר שקט עצבנות, אי שקט מוטורי בלתי נשלט, בהלה
וחרדה. פחדים מדומים – כגון; תחושות איום, הזיות דמיוניות בעלי אופי מאיים.
הפרעות שינה כרוניות.
רגזנות ועוינות קיצוניים, נטייה לעצבנות.
תופעות תנועתיות בלתי נשלטות.
דיסקיניסיה (Dyskinesia) – פגיעות נוירולוגיות במערכת העצבים המרכזית.
תיקים, תנועות לא רצוניות של הפה והפנים, תנועות רגליים לא נשלטות, צורך בלתי נשלט בצעידה, הנפת זרועות.
דפוסי התנהגות עצבניים – כגון; מריטת שיער, צביטה עצמית.
נטייה לאובדנות, ניסיונות התאבדות.
כהות חושים, אי –תגובה להתרחשויות סביבתיות.
ירידה קשה בערנות, בלבול.
פגיעה בזיכרון וביכולת למידה.
התנהגות רובוטית דמוית זומבי.
אובדן הספונטניות ותגובה טבעית.
התנהגות כפייתית, פעולות החוזרות על עצמן באובססיביות.
חזרה אין סופית על אותם צלילים ועל אותן תנועות.
תסמונת טורט- תנועות או צלילים בלתי פוסקים.
3. פגיעה בתפקוד מערכת העיכול:
אנורקסיה (חוסר תאבון).
שלשולים או עצירות כרונית.
הקאות. כאבי בטן, כאבי מעיים והתכווצויות.
יובש וצורך בשתייה מוגזמת.
פגיעה קשה בכבד, ובתפקודי כבד.
עלייה בריכוז הרעלים בגוף.
4. פגיעה הורמונלית, פגיעה בהורמון הגדילה, פגיעה בתפקודים אנדוקריניים (בלוטות)
ופגיעה בחילוף החומרים:
פגיעה בהפרשה של הורמוני הגדילה ותפקוד בלוטת יתרת המוח (בלוטה המבקרת
על הגדילה וההתפתחות מינית בין היתר).
פגיעה בפרולקטין, פגיעה בהתפתחות המינית.
בלימה של גדילה והאטה בהתפתחות.
אובדן משקל.
אובדן תיאבון, פגיעה בוויסות התיאבון.
5. תופעות לוואי נוספות :
ראייה משובשת.
סחרחורות קבועות.
רגישות גבוהה של העור, פריחות.
קוניוקטיביטיס- דלקת עיניים קבועה.
גרדת דלקתית.
6. תופעות גמילה מהתמכרות ומשברי- סם (Withdrawal)
ריטאלין פועל בדומה לפעילות הפיזיולוגית של קוקאין. פעולתו נמצאה כחמורה פי
שניים. במחקריה של הפרופסור לפסיכיאטריה- נורה וולקוב, ראש המכון הלאומי
האמריקאי לסמים ולהתמכרויות.המחקרים פורסמו בשנת 2000 במגזין היוקרתי
ביותר JAMA של האקדמיה הרפואית האמריקנית.
חוסר שינה, חלומות ביעותים.
ערעור יכולת התפקוד בשעות הערב.
אובדן שליטה עצמית בשעות הערב.
דיכאון בעת הגמילה.
הערה: הנטייה של המשתמשים בריטאלין הינה פי ארבעה להתמכר לסמים אחרים כגון קוקאין, הרואין, אלכוהול ועישון (סימוכין מאת פרופסור NadineLambert מאוניברסיטת ברקלי ארה”ב). יש החמרה קיצונית בתופעות של חוסר קשב וריכוז. יש לשים לב אותן תופעות שריטאלין היה אמור לרפא.
7. תופעות כפייתיות obsessive – compulsive
התנהגות סטירואוטיפית – התמדה כפייתית בפעילויות חסרות משמעות.
התנהגות אובססיבית – חזרה שוב ושוב על מטלות סרק כגון איסוף חפצים שונים נוקשות מחשבתית, חזרה אובססיבית לאותה מחשבה, אטימות, דפוס חשיבה מקובעת (זהו תופעת לוואי מרכזית של ריטאלין).
מיקוד יתר – אובדן קשר עם העולם.
השמטת התרחשויות מהתודעה.
8. תופעות של הסתגרות ובידוד חברתי
התכנסות עצמית וניתוק חברתי.
דיכוי והתדרדרות כללית באינטראקציה החברתית.
ירידה בתקשורת. ירידה ביכולת החברתית.
יחסי הורים ילדים מדרדרים.
התבודדות משחקית רבה יותר, התנזרות ממשחקים עם ילדים אחרים.
דעיכת הנכונות והרצון למשחקים.
9. דיכוי ההתנהגות
ציות מוחלט להוראות של אחרים.
פאסיביות והתנהגות צייתנית לאחרים.
חוסר שמחה, אפטיות, מופנמות, נטייה לישון, פיהוקים, ערפול חושים ועייפות יתר.
חוסר הבעה רגשית, ירידה ביכולת לצחוק.
חסר מרץ, אדישות, נמנום, מבוכה. בוכה בקלות.
חוסר יוזמה, חוסר ספונטניות. פגיעה בסקרנות.
פגיעה בהרגשת הנאה או ההפתעה.
5. מקורות קריאה נוספים:
רוקח בשם אילן סלמון מסביר מדוע ריטלין מזיק- חפשו כתבה ב www.Articles.co.il
האתר שלו: www.helpful.co.il – מכיל הרבה מידע על שימוש בתרופות פסיכיאטריות.
“ריטלין רובוטים במצעד” – כתבה: http://www.wddty.co.il/secound/ritalin.html

ניתן לפנות לייעוץ וקבלת מידע לגבי אפשרויות הטיפול בכל בעיה גופנית ונפשית.
טלפון: 03-6476000 אי מייל: Boaz@adivclassic.co.il
בריאות שלמה
ד”ר בועז רון
רופא M.D והומאופת RCHom