מהי הומאופתיה

1. מהי הומאופתיה?
2. עקרונות ההומאופתיה
3. למי ההומאופתיה יכולה לעזור?
4. קצת היסטוריה…
5. מהי ה “רמדי”- התרופה ההומאופתית?
6. מהמקורות – הומאופתיה בראי היהדות
7. שאלות נפוצות

 

1. מהי הומאופתיה?

ההומאופתיה הקלאסית הנה שיטת ריפוי טבעית, הוליסטית, המסייעת לכוחות הפנימיים, הטבעיים של האדם
לרפא את עצמו ולמעשה לחזור למצב הבריאות. לפי תפיסה זו, התסמינים (הסימנים והסימפטומים) ברמות
השונות (הגוף, הרגש, המחשבה) הם לא “מקור המחלה” אלא ביטוי לחוסר איזון פנימי. במצב בריא – האיזון
יחזור ובאופן הדרגתי סימני המחלה יחלשו ויעלמו.

1# “ייעודו הנעלה והיחיד של הרופא הוא להשיב את החולה לבריאות, לרפא, כפי שזה נקרא”
(ד”ר סמואל האנמן, מייסד ההומאופתיה, בספרו האורגנון).
בהומאופתיה – טיפול מוצלח לא יסתכם בהעלמת סימפטום זה או אחר אלא יחזיר את מכלול האדם לאיזון
פנימי, דבר שיתבטא בשינוי בכל הרמות: הפיזית, הנפשית, המחשבתית, במערכות יחסים ואפילו היפתחות
וחיבור לשפע. וזאת במקביל להעלמות התסמינים. כלומר הטיפול בהומאופתיה מתרכז באדם ולא במחלה.

2# “אידיאל הריפוי הנעלה ביותר הוא השבה לבריאות בדרך מהירה, עדינה וקבועה”.
מטרת הטיפול ההומאופתי הוא להביא לריפוי, ריפוי אמיתי ולא להסתפק במתן תרופות שישמרו ויתחזקו את
המצב. טיפול שיביא לריפוי בלתי הפיך וקבוע, כך שתמונת החולי לא תחזור לקדמותה בסיום הטיפול.

הטיפול ההומאופתי מתאים לכל גיל ולכל שלבי החיים: מינקות, ילדות, התבגרות, מבוגרים, גיל המעבר וגיל
הזקנה. הטיפול מתאים לנשים ולגברים, לחולים במחלות אקוטיות וכרוניות, מחלות של גוף ומחלות של נפש,
במחלות קלות ובמצבי חולי מתקדמים.

 

2. עקרונות ההומאופתיה

“דומה בדומה ירפא”, כפי שנאמר במקור בלטינית “Similia Similibus Curentur”.
עקרון זה הוא הראשון שנוסח ע”י “מייסד ההומאופתיה”- ד”ר סמואל הנמן, וממנו גם נגזר השם הומאופתיה
Homeopathy שמשמעותו ביוונית: הומו-”דומה”, פאתוס-”סבל, מחלה”. כלומר ההומאופת מתאים תרופה
הומאופתית (רמדי Remedy או בעברית- “תיקון”) הדומה לתמונת המחלה של המטופל.
וזאת לעומת תרופות הנוגדת את תמונת המחלה: נוגדי חרדה, משככי כאב, נוגדי דלקת, תרופת משרות שינה
(בהפרעות שינה), נוגדי דיכאון וכדומה.
דוגמאות:
קופאין – מתן קופאין בכמות גדולה לאדם בריא- תגרום לעצבנות, קושי להירדם, דופק מהיר, עומס של
מחשבות וכו’. מתן קופאין בצורה מדוללת- כלומר כ”רמדי” תרופה הומאופתית (Coffea) לאדם אחר- הסובל
מתמונה דומה: עצבנות, קשיי הרדמות, דופק מהיר, עומס מחשבות וכו’- ירפא אותו.
בצל – חשיפה לאדי הבצל גורמת ליצירת דמעות, תחושת גירוי בריריות, שיעול וכו’.
מתן רמדי בשם Allium cepa שהוכנה מבצל, לאדם הסובל מתסמיני אלרגיה של “קדחת השחת” הכוללים
גירוי בריריות, עיטוש וכו’- ירפא אותו.

עקרון “המנה האחת” + עקרון “האינדבידואליות”.
כל אדם הוא עולם נפרד- אינדיבידואלי, דבר המתבטא מעבר לסימפטומים, באורח חייו, הרגליו, צורת חשיבתו,
העדפותיו ועוד. לכל אדם תותאם רמדי (“תיקון”) מדויקת עבורו כך שלמספר אנשים המגיעים עם אבחנות רפואיות
דומות יתכן ויינתנו תרופות הומאופתיות שונות.

ברפואה מערבית- הטיפול ניתן לפי קבוצות סימפטומים: לדוגמא – אנשים הסובלים בכאבי ראש יטופלו בצורה
דומה, יש מספר תרופות המתאימות ליתר לחץ דם, הכלל נכון עבור חולי סכרת, לסובלים מדיכאון וגם לגבי
החיסונים שניתנים- אינם מתייחסים לאינדיבידואל אלא ניתנים באופן גורף: חיסון בגיל יום, חודשיים, 4 חודשים,
חצי שנה, שנה וכו’. ייתכן וזו אחת הסיבות מדוע בעקבות החיסונים הניתנים – הגוף לא מפתח הגנה לכל החיים
אלא למספר שנים בלבד. (* על חיסונים ניתן לקרוא במאמר נפרד).

עקרון “המנה הקטנה ביותר”.
בהכנת התרופה ההומאופתית: מעבירים את החומר סדרת מיהולים וניעורים עד שלמעשה המים שנותרים
אינם מכילים מולקולות של חומר אלא את התדר, את החיוניות והדינמיות של החומר המקורי. פעולה שמטרתה
להעצים את כוחות הריפוי שבו. בשנים האחרונות דובר על התופעה כ”הזיכרון של המים”.

 

3. למי ההומאופתיה יכולה לעזור?

א. בעיות כרוניות ואקוטיות:
• בעיות אקוטיות- חריפות: דלקות שונות, מגיפות כמו שפעת, טראומות פיזיות ונפשיות, כולל מתן עזרה
ראשונה במקרי פציעה, כוויות, עקיצות בע”ח, הרעלות, קלקולי קיבה ועוד.
• בעיות כרוניות: כאבים כרונים, דלקות חוזרות, תסמונת העייפות כרונית, אלרגיות, כאבים
ובעיות במערכת שריר- שלד, בעיות במערכת העיכול, בעור, במערכת הנשימה, במערכת העצבים, במערכת
המין, קשיי ריכוז, ירידה בזיכרון ועוד.
ב. טיפול בכל גיל:
• טיפול בתינוקות- בעיות ביניקה ובתזונה, עיכוב בהתפתחות (פיזית, מוטוריקה, תקשורת וכו’), בעיה
ביציאות (עצירות, שלשולים, גזים וכו’), קשיי שינה (הרדמות, יקיצה תכופה וכו’), קושי בגמילה, בקיעת שיניים
קשה, פריחות בעור ועוד.
• טיפול בילדים ומתבגרים- דלקות חוזרות (אוזניים, עיניים, בדרכי השתן וכו’), מחלות חום, אסטמה,
אלרגיות, אטופיק דרמטיטיס, פצעי בגרות, בעיות קשב וריכוז, היפראקטיביות, פחדים וחרדות, הפרעות
אכילה ותדמית, בעיות התנהגות ועוד.
• טיפול במבוגרים: בלוטת ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת, ירידה ביכולת המינית, יתר לחץ דם, ירידה בזיכרון,
בריכוז ועוד.
ג. טיפול במצבים שונים:
• בעיות נשיות: כאבי מחזור ותסמונת קדם ויסתית PMS, דלקות בדרכי המין והשתן, בעיות במחזור ובפוריות,
בעיות בשדיים (גושים, כאבים, קושי בהנקה וכו’) ועוד.
• תופעות גיל המעבר: גלי חום, עייפות וירידה בחיוניות, תנודות במצב הרוח ועוד.
ד. טיפול בבעיות במצב הנפשי:
פחדים, התקפי חרדה, דיכאון, עצבנות וחוסר שקט, מחשבות טורדניות, קשיי התאוששות לאחר טראומה או אבל,
מצוקות נפשיות מכל סוג, ירידה כללית בתפקוד, ירידה בשמחת החיים ועוד.

 

4. קצת ההיסטוריה….

דר’ סמואל האנמן (Hahenmann) – הרופא, הרוקח, הכימאי והאלכימאי, אדם ששלט ב 11 שפות פיתח את
ההומאופתיה, באירופה לפני למעלה ממאתיים שנה. בדומה להיפוקרטס, הוא זעזע את עולם הרפואה בתפיסת
הרפואה החדשנית שמטפלת בשורש החולי בניגוד לזו שרווחה בזמנו (ובזמנינו) שנותנת מענה לסימפטומים…
האנמן נולד בשנת 1755 במייסן שבגרמניה כבן לצייר פורצלן ולמד רפואה בוינה. כבר כרופא צעיר הביע אי
שביעות רצונו משיטות הרפואה שהיו נהוגות בזמנו: הקזת דם, הלקאת חולי נפש (לשחרר את השדים) וכו’.”אינני מאמין שכך צריך לטפל בהם” כתב ביומניו.
הוא פרש מהעיסוק ברפואה והתמקד בתרגום ספרי רפואה, ב 1790 נתקל בספר שעסק בטיפול במלריה
באמצעות תרופה בשם כינין, בספר תואר מקרה הרעלה של ילדים לאחר נטילה אקראית של התרופה.
האנמאן הופתע מהדמיון בין סימני ההרעלה לבין סימני מחלת המלריה והחליט לערוך “ניסוי”. הוא נטל את
התרופה בעצמו והופתע לחוות סימפטומים דומים לאלו של מלריה וכשהפסיק סימנים אלו חלפו. האנמאן חזר
והתנסה על עצמו ועל אנשים נוספים תוך שהוא משתמש בתרופות וחומרים נוספות, ובשנת 1796 פרסם
מאמר בו טבע לראשונה את השם “הומאופתיה” שפירושו מיונית: הומאו = דומה, פתוס = סבל.
המאמר תאר את החוק הראשון הראשון: “דומה בדומה מרפא” ובשפת המקור- לטינית: “Similia
Similibus Curentur”. כלומר “כוחה של תרופה לרפא מצב של מחלה טמון ביכולתה לעורר באדם בריא
סימפטומים דומים”. בשנת 1810 הוציא לאור את הספר בשם האורגנון Organon of Medicine בו פירט
את יסודות ההומאופתיה ודרכי היישום בפועל, ספר זה יצא לאור בשש מהדורות ומהווה את הבסיס ללימודי
הומאופתיה עד היום.

רעיון ההומאופתיה הלך והתפשט מגרמניה (מולדת האנמן), לשאר ארצות אירופה ובשנת 1825 הגיעה לארצות הברית ושם התפשטה במהירות. בשלהי המאה התשע עשרה היוותה אוכלוסיית הרופאים ההומאופתים כעשירית מכלל הרופאים בארה”ב. פעלו יותר מ- 100 בתי חולים הומאופתים וכ- 1,000 בתי מרקחת הומאופתיים והוקמו אגודות מקצועיות במחוזות ובמדינות וב-1844 הוקם המכון האמריקאי להומאופתיה American
Institute of Homeopathy. ההומאופתיה הוכיחה עצמה כשיטת טיפול יעילה במחלות אקוטיות וכרוניות וקיבלה תאוצה לאחר הצלחות מרשימות בזמן המגיפות שפקדו את אירופה.

נסיבות פוליטיות, כלכליות ובמיוחד לחץ אגודות הרופאים שחשו מאוימים- הביאו לירידה בפופולריות של ההומאופתיה בראשית המאה העשרים (במיוחד בארה”ב). מגמה שהחלה להשתנוות והחל מתחילת שנות הששים ההומאופתיה הולכת ומתחזקת, זוכה להכרה ולהצלחה בכל העולם. ההומאופתיה נפוצה בדרום, מרכז וצפון אמריקה, בהודו, בארצות המזרח הרחוק, במדינות ארופה ובמדינות רבות נוספות תופסת את מקומה כתחום הרפואה המשלימה הנפוץ ביותר. בבריטניה עצמה – שליש מהאוכלוסיית מטופל בהומאופתיה ואנשי בית המלוכה הבריטי ידועים כחסידים גדולים של השיטה.
גם בישראל קיימת התעוררות גדולה בפרט בשנים האחרונות, יש עליה במודעות ובביקוש לטיפולים הומאופתים.
כיום אף ניתן לקבל טיפול הומאופתי בקופות החולים ובבתי החולים ברחבי הארץ, שעד לא מזמן דחו אותה על הסף.
* ההתנגדות הרבה בעיקר בקרב הרופאים לחשיבה ההומאופתית נובעת מכך, שככול שהדעות הישנות
מושרשות עמוק יותר כך קשה יותר לוותר עליהם ולקבל דעה חדשה השונה מהמוסכמותו.
5. מהי התרופה ההומאופתית, ה”רמדי”?

התרופות ההומאופתיות מעודדות את מנגנוני הריפוי הטבעיים של האדם ובכך מסייעות לו לחזור למצב של איזון
ובריאות. מכינים אותם ממגוון חומרים שונים מעולם המינרלים (מלחים, מתכות, גזים וכו’), מעולם הצמחים ובע”ח.
את התרופות הידועות כ”רמדיס” Remedy או כ”תיקון”- מפיקים באמצעות סדרת מיהולים וניעורים, שמטרתם
להעצים את כוחות הריפוי שבהם. בשיטת הכנה זו ריכוזי החומר הולכים וקטנים כך שאין סכנת הרעלה או תופעות
לוואי. הרמדי, עדינה ובטוחה לשימוש גם לתינוקות רכים, נשים בהריון, נשים מניקות, גם במהלך הלידה וכו’. כמו
כן הן כשרות מבחינה הלכתית לפי “בטל בשישים”.

* התרופות ההומאופתיות נבחרות בקפידה על סמך התאמה למכלול האדם, חשוב ליטול אותן בהכוונת ומעקב
הומאופת קלאסי מקצועי. יש לציין שבאחוז קטן של המקרים תתכן החרפה קצרה לאחר נטילת הרמדי, זהו שלב
מוכר וצפוי כחלק מתהליך ההחלמה. שיחה עם המטפל יכולה לכוון ולהרגיע.
* חשוב להדגיש שנטילת תרופות הומאופתיות ללא הנחיה של הומאופת מוסמך, יכולה במקרה הטוב לא להביא
לתוצאות ובמקרה הרע, בפרט אם ניטלות באופן יומי ולאורך זמן- לגרום לאי נעימות מבחינה בריאותית.

 

6. מהמקורות… הומאופתיה בראי היהדות:

מקור הבריאות והחולי הרחק מעבר למישור הפיזי, הרגשי והמוחי – במישור הרוחני שוכן הוא: “לא בחיל ולא
בכוח כי אם ברוחי אמר ה’ צבאות”. הכנת הרמדי באופן של מהילות וניעורים מדללת שוב ושוב את החומר,
כך שמורידה את אלמנט החומר ומעלה את הרוח. במילים אחרות מחזקת ומעצימה את התדר הרוחני של החומר
המקורי.
חוק “הדומה בדומה מרפא”- שמהווה את העיקרון הבסיסי של ההומאופתיה, מחובר לעיקרון הקיים בטבע שבכל
דבר קיים ההופכי לו, החולי וריפוי, הקלקול והתיקון. נזכיר מספר דוגמאות:

א. פרשת “המים המרים”:
“ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים מרה כי מרים הם, על כן קרא שמם מרה. וילנו העם על משה לאמור מה
נשתה ויזעק אל ה’ ויורהו ה’ עץ וישלח אל המים וימתקו המים. שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו” (שמות טו,
כג- כה). על טיבו של העץ המוזכר מובא במכילתא הוויכוח: “ומכל מקום עץ מר היה והמתיק המים המרים, כי
בשר ודם, במתוק מרפא מר אבל הקב”ה מרפא את המר במר”.
ב. “במה שמכה הוא מרפא”:
בשמות רבה, פרשה כ”ג, נאמר על הפסוק בקהלת ט,ב: “הכול כאשר לכול”,”בשר ודם מכה באיזמל ומרפא
ברטיה, אבל הקב”ה בדבר שהוא מכה בו הוא מרפא. בוא נראה דרך צדיקים במה שהם סורחים הם מתקנים,
ממי הם למדים? מן הקב”ה שהוא מכה הוא מרפא”
“כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך”. (ירמיה ל’, פסוק יז’).
ג. “כבולעו כך פולטו”:
נאמר במסכת פסחים (ל’,ע”ב) על הכשרת כלים לפסח, כפי שהחומר “נכנס” לכלי בליבון, הרתחה ושטיפה,
כך יצא ע”י ליבון, הרתחה ושטיפה.
ד. פרשת חקת – “הפרה האדומה”:
“הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום הרביעי יטהר” (במדבר יט,
יא- יב) – האיש הטמא ממגע במת נחשב טמא עד שנהפך טהור באפר שריפתה של פרה אדומה.
אותו האדם הטהור שאסף את האפר הזה לשם טיהור הופך בעצמו לטמא: “וכבס האסף את אפר הפרה את
בגדיו וטמא עד הערב” (במדבר יט, י)- אותו החומר שמביא טוהרה לטמא, בעצמו גם מביא טומאה לטהור.
ה. “נחש הנחושת”:
בפרשת חקת העניש ה’ את העם ע”י ששלח בהם נחשים: “וישלח ה’ בעם את הנחשים השרפים וינשכו את
העם וימת עם רב מישראל” (במדבר כא,ו) ונתן בהם רפואה בהסתכלות בנחושת (המתכת הכי נחשית שיש):
“ויאמר ה’ אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי” (במדבר כא, ח).
ו. גניזת ספר התרופות:
המלך חזקיהו גנז את ספר התרופות ועל כך יש שמעלים את שמו ויש המורידים. נטען שעשה זאת- משום
שהאנשים נטלו את התרופה ללא שלמדו את השיעור כפי שנדרשו, מבלי שהתגברו וגדלו מעבר לקלקול שהוא
זה שזימן/ אפשר לחולי להתבטא.

ציטוטים ממקורות אחרים:
“ההומאופתיה מרפאת יותר מקרים מכל שיטת טיפול אחרת והיא ללא ספק בטוחה וחסכונית יותר… והיא
המדע הרפואי השלם ביותר”. מהטמה גנדי. הודו.
“הבריאות איננה רק העדר מחלה. הבריאות היא חדווה פנימית שאמורה למלא אותנו כל הימים, מצב של
הרגשה טובה וחיובית”. ד”ר דיפאק צ’ופרה. הודו.

 

7. שאלות נפוצות:

איך לבחור מטפל הומאופת, מוסמך ומקצועי?
כל תחום הרפואה המשלימה איננו מוסדר, דבר שנותן מקום לכל מיני מטפלים, כולל לא נכונים שלא נאמר
גרוע מכך. האגודות שקיימות פועלות להסדיר את הבלאגן, בכך שמציבות קריטריונים גבוהים וברורים להסמכת
מטפלים. הן קובעות אילו בתי ספר מוסמכים ללמד, אילו השתלמויות יש לעבור וכדומה. וזאת במקביל לפעילות
ברמת הממסד הרפואי למיסוד מעמד המטפל ברפואה המשלימה.
בתחום ההומאופתיה קיימת “האגודה הישראלית להומאופתיה הקלאסית”, בה רשומים אותם ההומאופתים
שעמדו בקריטריונים גבוהים, כולל לימוד בבתי ספר מורשים, הגשת מקרים לאגודה ושעות ציפייה קלינית.
לאתר האגודה www.homeopathy-israel.co.il

להומאופת שהוא גם רופא M.D יש ללא ספק ערך מוסף. ההכשרה הממושכת והעבודה האינטנסיבית של
הרופא נותנים הבנה רחבה של מבנה גוף האדם, מנגנוני התפתחות וגדילה ותהליכי מחלה וריפוי. בסיס הידע
והניסיון הרחב- נותן ביטחון למטופל ובפרט להורי הילדים שבאים לטיפול .ומעבר לאישורים ולתעודות – אין
ספק שלהתרשמות האישית והמלצות ממטופלים יש חשיבות רבה בבחירת המטפל.
* לציין שיש הומאופתים מעולים שאינם רופאים וכן רופאים שלמדו קורס ערב שנתי וקוראים לעצמם הומאופתים.

האם קיימים זרמים שונים בהומאופתיה, ומה ההבדל ביניהם?
ההומאופתיה התפשטה באירופה וממנה לכל העולם, וככול שהצליחה יותר כך גברה ההתנגדות וגם התפתחות
חלופות שניסו “לתפוס טרמפ” על ההצלחה. החלו להתפתח זרמי הומאופתיה שגם משתמשים בתרופות
ההומאופתיות אלא באופן שונה והפוך מזה של כוונת מייסד ההומאופתיה, מרוח ה”ההומאופתיה הקלאסית”.

קיימות מטפלים בשיטות הקרויות “הומאופתיה לא קלאסית”, “הומאופתית צרפתית”, “גרמנית” “מודרנית” או
“הומוטוקסולוגיה” שמשתמשים אף הן בתרופות הומאופתיות, אלא שיש ומשתמשות במספר תרופות במקביל
(לא אחת מדויקת) ויותר בחשיבה סימטומטית – טיפול המכוון להעלמת הסימפטומים.
* הטיפול המתמקד רק בהעלמת הסימפטומים לרוב קל יותר, הראיון קצר יותר, שטחי יותר והמטופלים יוצאים
עם שקית תרופות שחלקן עשוי להשפיע וחלק לא. אלא שבדרך זו ייתכנו גם נזקים מעבר לעלויות התרופות
היכולות להגיע למאות ש”ח ואף יותר.

ומה לגבי תרופות הומאופתיות שניתן לרכוש בבית טבע?
ממש כפי שלא תיקחו אנטיביוטיקה סתם כך מהמדף על סמך שמועה, או תסתפקו באבחון של
הרוקח למחלת חום של ילדכם, כך אין לקחת תרופה הומאופתית ללא הכוונה של הומאופת מקצועי ומוסמך.
אנשים נוטים ללכת שבי אחרי מונחים כמו: “אורגני”,”טבעי”,”מהטבע” וכו’, באותו אופן מוצרים הומאופתיים
מתקבלים כלקוחים מהטבע ואין מגבלה בנטילתן.
התרופות ההומאופתיות אפקטיביות מאוד ומשפיעות על מצבי בריאות וחולי, ומכאן החשיבות
בנטילתן המדויקת (סוג הרמדי, העוצמה והמינון) בהנחיה ומעקב של הומאופת מקצועי.
נטילת תרופות הומאופתיות לא מדויקות, במספר רב וללא השגחה יכולים לגרום לאי נוחות בריאותית באופן מיידי
או לאחר זמן. לא פעם אני נתקל באנשים שנטלו תרכיב הומאופתי כזה או אחר מהמדף והיום אומרים: “ניסיתי
כבר הומאופתיה וזה ממש לא עזר…”

 

במה/ במי מטפלת ההומאופתיה?
ההומאופתיה מטפלת באנשים הסובלים ממגוון רחב של בעיות גופניות, רגשיות ובעיות בנפש האדם, במחלות
שנחשבות קלות יחסית וכאלה שנחשבות חשוכות מרפא:
מחלות אקוטיות, מחלות כרוניות טיפול בתינוקות, בילדים ומתבגרים, במבוגרים, בעיות נשיות כולל
תופעות גיל המעבר, מחלות נפשיות ואף מחלות הנחשבות חשוכות מרפא.
* הרחבה – בנספח “מהי הומאופתיה?” בתפריט מימין.
רוב האנשים מגיעים כי ניסו טיפולים רבים בתחומי הרפואה המערבית ומחוץ לה – ללא הועיל.
בעוד שחלק מגיעים באים מרצון לעודד את הגדילה וההתפתחות האישית, לחזק, לשפר את
היציבות הרגשית, את אופן ההסתכלות על החיים, שביעות הרצון והשמחה הכללית.
להלן- מספר דוגמאות:
• הורים לילדים שעוברים משבוע אנטיביוטיקה אחד לשני בניסיון להפסיק את דלקות האוזניים שלא מרפות.
• אנשים לפני ניתוח שמעוניינים לנסות להימנע ממנו- למצוא פיתרון אחר.
• אנשים שהבינו שלבד, ללא תמיכה הם מתקשים להפסיק את התרופות נוגדות הדיכאון.
• אנשים שמספר שבועות בשנה מהלכים עם אף נוטף ועיניים אדומות, או במצבי אלרגיה קיצוניים יותר- נסגרים
בביתם ומגבילים את פעילותם.
• הורים לילדים שחוששים מהתפתחות תופעות לוואי בעקבות טיפולי סטרואידים חוזרים.
• הורים לילדים עם “קוצים במקום עליו יושבים”, שמתקשים להתרכז, והמורה כבר מדברת על ריטלין.
• הללו שמתקשים למצוא בני זוג, לשמר קשרים רומנטיים או מתקשים בקשרים בכלל.
• הסובלים מכאבים כרוניים, מגרנות, קשיי הרדמות או יקיצות משינה, מתסמונת קדם וסתית ותופעות גיל המעבר.
• אלו שמתקשים להשתחרר מאובדן, מתקשים לשים סוף לאבל או להשאיר את הטראומה מאחור.
• כאלה שהבינו שהם עצבניים מידי, רגישים מידי, כועסים מידי, עצובים, מפחדים או חרדים מידי… ורוצים שינוי.
• ועוד ועוד מכל מגוון קשיי ותחלואי הגוף והנפש.

האם הטיפול ישנה לי את הילד?
שאלה שגורה בפי ההורים לאחר ששמעו את ההסבר על ההומאופתיה כטיפול המטפל במכלול האדם.
תשובתי היא בסיפור- ששאלו את מיכלאנג’לו כיצד ייצר את הפסל דויד, הוא השיב ש: “זה היה קל…
בסה”כ היה עלי להסיר את חלקי השיש המיותרים… והדמות נגלתה”.
בדומה לכך מטרת הטיפול ההומאופתי היא לגרום לשינוי פנימי כך ש: “יוסרו החלקים המעכבים, המיותרים,
החולים… והאדם יצא לחופשי”.

ההומאופתיה לא תיקח מהילד את השובבות הטבעית שלו, אלא תחזיר אותו לבריאות. שובבות כמו כל תכונה -
איננה טובה או רעה, אלא כשנמצאת בהקצנה או נובעת מחוסר איזון ובכך מפריעה לאדם או לסביבתו.
דוגמא- תכונת ה”סדר”:
כשאדם מסודר באופן קיצוני – הדבר יכול להתבטא בקפדנות יתר ואובססיביות, בעוד שחוסר סדר- יתבטא
בקושי בארגון, שכחה, התנהלות מבולבלת וכו’.
דוגמא- איכות ה”רגישות”:
הרגישות מאפשרת לנו לחוש את שעובר על עצמנו ועל האחר, לקיים תקשורת ומערכות יחסים באופן מלא
ובריא. הקצנה באיכות זו, בגדר “רגישות יתר”- הופכת את האדם לפגיע, נעלב ומזועזע בקלות, בדומא למיתר
המתוח יתר על המידה וכל מגע מרעיד אותו. גם הקצנה לכיוון השני, “חוסר רגישות”- פוגעת בהתנהלות
האדם, ומקשה בתחומי העבודה ומערכות היחסים.

 

קצת על ריפוי, על דיכוי וחברים נוספים…

“ריפוי”- הוא טיפול שמטפל בשורש החולי ומחזיר את האיזון הפנימי, בעוד “דיכוי”- הוא טיפול המחזיר את
המחלה פנימה, בין השאר ע”י התמקדות רק בהעלמת הסימפטומים.
סימפטום דומה לנורת אזהרה הנדלקת בלוח המחוגים ברכב ומתריעה על עליית חום המנוע. אפשרות אחת
היא להסיר את נורת האזהרה ולוח המחוגים יראה תקין… אך ברור לכל בר דעת שמתחת לפני השטח, המנוע
ילך וינזק. אפשרות סבירה יותר תהייה לטפל בסיבה להתחממות המנוע… ובהמשך הנסיעה- המנוע לא יתחמם
והנורה תכבה לבד.
סימפטום שעבר דיכוי, עלול לחזור ולהתבטא ברמה גבוהה יותר…. תסריט אפשרי (ומאוד שכיח):
הפריחה שהופיע בעור הילד תטופל ע”י רופא עור (דרמטולוג) ב”הצלחה” וכעבור… שבוע, חודש או שנים
תופיע אסטמה, שבעקבותיה יפנו ההורים לרופא נשימה (פולמונולוג) שיביא הקלה וכעבור זמן… יכולים להופיע
הפרעות ריכוז, התנהגות, היפראקטיביות וכו’. הגננת/ המורה תמהר להפנות את ההורים המודאגים לרופא
עצבים (נוירולוג) שימליץ על טיפול בריטלין או דומיו… משם הבעיה יכולה להחמיר לחרדות, בלבול, דיכאון וכדומה…
אז אולי היגיע הזמן להפנות לרופא הנפש (הפסיכיאטר)?…
יהיו שיתפלאו על תרשים הזרימה הזה… יתמהו מה הקשר בין העור, הנשימה, הפרעות ההתנהגות
והמצב הנפשי?… תסתכלו טוב…. – הקשר הוא הילד עצמו. הסימפטומים פשוט עולים ברמה, מחמירים…

האם הטיפול ההומאופתי נמשך בהכרח שנים?
תחילה יש להבדיל בין “ריפוי” לביו טיפול. השאיפה בהומאופתיה היא לא רק לטפל אלא להביא לריפוי.
משך הטיפול שונה בין אדם לאדם, משתנה בין מחלה אקוטית (חריפה) או כרונית (ביוונית כרונוס = זמן,
עמוקה יותר, נמשכת זמן), באלו רבדים ממוקם החולי (פיזי, נפשי, קיום אלמנטים תורשתיים וכו’), האם האדם
טופל בעבר ו/או בהווה וכו’.
* טיפול הומאופתי יכול להמשך דקות (כמו במקרים אקוטיים) או להימשך מספר חודשים (במקרים כרוניים).

בעוד הטיפול ההומאופתי המכוון להביא ריפוי שורשי, הטיפול בסימפטומים בלבד יכול לגרום לשינוי בפרק זמן
קצר יותר- אלא שמדובר לרוב על הקלה זמנית. הסימפטומים יחזרו שוב או שעלולים לעלות רמה ויתבטאו
באופן קשה יותר:
המשחה עם הסטרואידים תעלים תוך שעתיים את הפריחה, כאב הראש יפוג כשעה לאחר נטילת הכדור,
הספריי לאף יקל על הגודש בדקות, האנטיביוטיקה תביא הקלה בדלקת לאחר מספר שעות וכו’.

ולסיום השאלה הנצחית: “האם ההומאופתיה איננה פלצבו?”
פלצבו Placebo או בעברית אינבו (מלשון “אין בו”), היא תופעה של שינוי (לרוב שיפור) שחל במצב המטופל
ללא שניתן לו חומר פעיל, אלא מעצם היות האדם בטיפול, השפעת המטפל, אלמנט פסיכולוגי וכו’.
תרופות פלצבו ניתנות במחקרים במקביל לתרופות עם חומר פעיל, כדי לבחון את יעילותן של האחרונות תוך
ניטרול הפן הפסיכולוגי.

התשובה היא בכך שהומאופתיה מטפלת ביעילות רבה בבעלי חיים, בתינוקות רכים ובאנשים מחוסרי הכרה-
שלוש דוגמאות בהם יש הצלחות רבות למרות שלא מתקיימת בעליל השפעת הפלצבו.
כמו כן- מתן של תרופה הומאופתית לא מדויקת – לא מביאה תוצאות של הקלה, או תוצאות חלקיות בלבד.
במידה והטיפול היה מבוסס על אפקט פלסבו, לא היה צריך להיות הבדל בין תרופה מדויקת או לא.
בנוסף בחלק מהמקרים מתרחשת החמרה קלה בתלונות המטופל זמן קצר לאחר התחלת הטיפול ההומאופתי.
במידה והיה מתקיים רק אפקט הפלצבו – היינו צופים הקלה בסימפטומים… ולא החמרה.
ניתן לפנות לייעוץ וקבלת מידע לגבי אפשרויות הטיפול בכל בעיה גופנית ונפשית.
טלפון: 03-6476000 אי מייל: Boaz@adivclassic.co.il
בברכת בריאות שלמה
ד”ר בועז רון
רופא M.D והומאופת RCHom