א. פוסט טראומה ע"פ התפיסה ההוליסטית.
ב. כמה מילים על החיים, חולי וריפוי.
ג. האם לימודים יכולים להיות = הנאה, עניין והתפתחות.
ד. "רפוא ירפא"- על הזכות שניתנה לרופאים לרפא.- בכתיבה.
ה. "מחשבה שניה" על חיסונים.
ו. דעות שונות של רופאים ומטפלים על החיסונים.
א. פוסט טראומה ע"פ התפיסה ההוליסטית
מקור המילה "טראומה" הוא מיונית ופירושה פצע. במקור הכוונה היתה לפצע בגוף, אולם השפעת
אירוע טראומתי איננה מוגבלת לגוף ומשפיעה על האדם כולו. הגדרת "אירוע טראומתי" רחבה וסובייקטיבית ברובה. יש שילקו בהפרעה לאחר תאונת דרכים קלה,
לאחר אירועי פשיעה, תאונות, ניתוחים או אפילו במהלך צפייה באירוע רב נפגעים בטלוויזיה. כמו כן
נכללים בקבוצה זו אנשים שעברו התעללות מינית, פיזית או רגשית. בדומה לאלו שהיו מעורבים או
עדים למלחמות ופיגועים. יהיו ביניהם אנשי צבא, משטרה, עובדי הצלה, אנשי רפואה וגם צופים
מהאוכלוסייה הכללית. * אחד מהסוגים של הפרעה זו מתייחס לפגיעה הנגרמת לחיילים לאחר חשיפה לאירועים בעלי אופי
טראומטי ומאיים בשדה הקרב. הפרעה הקרויה "הלם קרב" או "תגובת קרב"( כונתה "הלם פגזים").
השכיחות: בקרב האוכלוסייה הכללית מדברים על שיעור PTSD של כ- 10% שנגרם בשלאירועי חיים
טראומתיים: תאונות (דרכים, עבודה), תקיפה, אונס וכו'. בקרב החיילים האחוזים רבים יותר: במלחמת
יום כיפור האחוזים המדווחים היו סביב 20% מהחיילים ובמלחמת ויאטנם הגיעו לכ- 30%. כמובן
שהסטטיסטיקה העולמית לא מתאימה למדינה כמו ישראל שבה האזרחים חשופים לאיום אמיתי של
פיגועים, חטיפות ולמעשה נמצאים תחת אש כפי שקורה ביישובי עוטף עזה בימים אלו וכפי שקרה
במלחמת לבנון השניה ביישובי הצפון.
מחקר שבדק את התופעה בקרב תושבי הצפון, דיווח שכ- 33% מהם סובלים מתגובות פוסט
טראומטיות בדרגה בינונית- גבוהה. אחוזים גבוהים מאוד בהתחשב בכך שקיימים נפגעים רבים
בדרגות נמוכות יותר- שלא אובחנו, וחלקם- אף לא מודעים כלל לפגיעה.
הסימפטומים - איך תוכלו לזהות את התופעה? 1. חוויה מחדש של הטראומה- פלשבקים (החזרים/ הבזקים), מחשבות חוזרות על האירוע
כולל סיוטי לילה. 2. נטיית הימנעות- הימנעות מ "טריגרים" - מקומות או אנשים שקשורים ישירות או בעקיפין
לאירוע ויכולים להזכיר אותו, למשל הימנעות ממקומות מסוימים (מבנה סגור שמזכיר שהייה
במקלט, שהייה בתוך קהל יכול להזכיר פיגוע המוני וכו'), ממפגש עם אנשים שהיו באירוע,
להימנע מלקרוא עיתונים או לשמוע חדשות... 3. התנתקות וירידה בתפקוד- הניסיון להרחיק את המחשבות והרגשות הכואבים יכול להוביל
לקהות חושים, אובדן עניין והנאה, לגרום להתכנסות כללית, קושי לפתח קשרים אינטימיים
וחברתיים, הפרעות בריכוז וירידה בתפקוד בלימודים, הפרעות בתפקוד המיני וכו'. 4. רגישות יתר- עוררות יתר - תחושות חרדה, מתח כללי גבוה ועוררות יתר (בפרט במצבים
כמו: רעשים מפתיעים, תנועה מהירה כמו בכביש, כניסה למקומות חדשים וכו'), אי שקט,
בעיות שינה (קשיי הרדמות, התעוררויות תכופות, יקיצה מוקדמת), קשיי ריכוז, בעיות
בלימודים ועוד... 5. הקצנת התנהגות - הקצנה שיכולה להתבטא בהתכנסות או בהתפרצויות, סף תסכול נמוך,
ביטויי כעס ותסכול... התנהגות כפייתית והתמכרויות, בעיקר בילדים ומתבגרים- הפרעות
התנהגות ומעורבות במצבים של סיכון עצמי.
חשוב לציין שהשינויים בתגובה פוסט טראומתית יכולים להופיע ימים, שבועות, חודשים
ואף שנים לאחר האירוע... אך לרוב ניתן להבחין בשינויים עדינים שהחלו תוך כדי ומיד
לאחר האירוע. בקרב המטפלים מכנים תופעה זו בשם ""Never well since, כלומר שמאז האירוע משהו
השתנה, החלה ירידה..
השינויים ה"לכאורה קטנים" יכולים להתבטא ברמת הגוף והן במצב הרגשי: במצב הרוח, בשמחה, בביטחון העצמי, סף התסכול ונטייה לכעסים או להתכנסות, בתאבון (אכילה
מוגזמת או ירידה בתאבון ובמשקל), בילדים קטנים - בקצב ההתפתחות, בנזקקות להורים, בקשיי
פרידה... הימנעות מדברים שעשו בעבר, פחדים (חושך, גובה, בע"ח, אנשים או מקומות חדשים).
יותר מחלות... דלקות חוזרות, אפטות בפה, תלונות על מכאובים שונים, נשירת שיער, תלונות על
עייפות וקושי להתעורר, חזרה להשתנת לילה בילדים, כרסום ציפורניים ועוד.
השינויים ה"לכאורה קטנים" שהחלו... יכולים להחמיר עם הזמן או לשמור על "פרופיל
נמוך", למעשה- להפוך למחלה כרונית,שפועלת מתחת לפני השטח ומתבטאת שבועות,
חודשים או שנים אחרי - במחלות קשות כמו מחלות פרקים, בעיות התנהגותיות ומחלות
קשות מאלה...
התפיסה ההוליסטית (מיוונית holos, "שלם")- מתייחסת לאדם כמכלול
אחד, כל הסימפטומים המופיעים ברמת הגוף, הרגש או החשיבה - מהווים איתות על חולי פנימי, האירוע הטראומתי של המלחמה הוציא אנשים רבים מה"איזון הפנימי", פגע הן בחיילים והן
בתושבי בצפון, כתוצאה משיבוש האיזון הפנימי, מופיעים סימפטומים שמהווים איתות,
בדומה למודעה על "לוח מודעות".
הטיפול ההוליסטי מתמקד בהחזרת האדם לבריאות, פועל לעודד ולחזק את כוחות הריפוי
הפנימיים. כתוצאה מכך האדם כולו נרפא והסימפטומים הולכים ונעלמים.
וזאת בניגוד לטיפול המתמקד בסימפטומים (כמו תרופות: אנטי- דיכאון, אנטי- חרדה, אנטי- נדודי שינה
(משרה שינה).... וכו'), שלרוב מכוון להעלים את הסימפטומים, לבצע "דיכוי" בשפת ההומאופתיה, ובכך
יכול לגרום להתגברות ביטויי המחלה ולסימפטומים קשים יותר בהמשך. הדבר דומה לנורה אדומה הנדלקת ברכב ובכך מתריעה על התחממות המנוע... אפשרות אחת היא
לשלוף את הנורה וליהנות מלוח שעונים שנראה תקין... (מתחת לפני השטח, כמו במחלה כרונית, הנזק
ממשיך)... אפשרות אחרת היא לעצור בצד, לתקן את הבעיה הפנימית... כך שבהמשך הנסיעה המנוע
לא יתחמם ונורית האזהרה תכבה לבד...
הדוגמאות רבות: אדם שנחשף לאירוע טראומתי החל לסבול כעבור מס' ימים מכאבים במרפק ימין, הרופא
אליו פנה, אבחן דלקת פרקים והמליץ על התחלת טיפול תרופתי... בהזרקת סטרואידים למפרק
המודלק.כשפנה אלי, קיבל טיפול הומאופתי- אקוטי, ולאחר כמה ימים בהם דיווח על עייפות ניכרת...
הכאב חלף ואיננו... מה היה קורה אילו היה מקבל את הזריקה... סביר להניח שהיתה הקלה זמנית, בשפת
ההומאופתיה "דיכוי" "הדחקת" המחלה פנימה, וביטוי חזק יותר שלה בהמשך.. כדלקת פרקים
כללית למשל.
באחד המקלטים טיפלנו בילד שמאז החלו נפילות של קטיושות חל שינוי בהתנהגותו... החל
להתכנס, לבהות באוויר,חדל להשתתף במשחקי הילדים וכו'. שעות לאחר שקיבל טיפול אקוטי- חל בו
שינוי מרגש... הילד החל לבכות ולדבר על הפחדים, בהמשך ההורים דיווחו שחלה הטבה במצבו,
שיפור בביטחונו האישי ובשינה.
ילדים ב"עיר האוהלים" שחזרו להרטיב בלילה בעקבות המאורעות... טופלו ומצבם הכללי השתפר בנוסף
להפסקת ההרטבות. מבוגרים שסבלו מחרדות קשות והתקשו לתפקד, חזרו לתפקד ודיווחו על הקלה במצבם.
הטראומות לא פסחו על החיילים שנחשפו לחוויות קשות ביותר. שלא פעם חוסר אמון בפקודות המפקדים ואי בהירות לגבי מטרות הלחימה הקצינו את המצב... הללו במידה ולא י
טופלו יכולים לפתח בעיות חמורות בהמשך....
ומכאן החשיבות האדירה לטפל בנפגעים אלו... לא להתעלם, לא להדחיק, לא להסתפק בטיפול בסימפטומים בלבד... אלא להתעקש על טיפול בשורש הבעיה, להשיב לאיזון, "להחזיר את האדם חזרה לבריאות".
הערה לסיום: אין במאמר זה לשלול או להטיל דופי ברפואה הקונבנציונלית כולה. יתרונותיה עצומים בפרט בתחום
רפואת החירום, במחלות כרוניות במצבים מתקדמים, בשיטות האבחון וכו'. כמו כן אין במאמר זה
להנחות או לאמור שיש להפסיק או לשנות מינון בתרופות כלשהן בפרט הניטלות באופן קבוע. כל שינוי
במינון או בתרופה חייב להיעשות בהתייעצות אישית ובאישור רופא בלבד. .
ב. כמה מילים על החיים, על חולי ועל ריפוי.
התפיסה הרווחת רואה את מקור החולי/ הרע בגורם חיצוני לנו (החיידק, הוירוס, חזבאללה, החותנת וכו') ובהתאמה מתארגנת למלחמה בו, על מנת לשחרר אותנו הסובלים/ הקורבנות מהסבל הנגרם לנו.
מקור תפיסה זו המעבירה את הכוח שלנו החוצה ולכאורה משחררת אותנו מאחריות למצב, מקורה בתפיסה
ילדותית המעמידה את "הטוב המוחלט" מול "הרע המוחלט", כדוגמת משחקי האינדיאנים מול קאובויים וכו'.
דוגמאות לא חסר:
- מנהיגים ניצלו אותה כדי להסית את תשומת הלב מבעיות פנימיות, בהפניית עם למלחמה בגורם חיצוני (כוח עוין
מעבר לגבול, מלחמה בעשירים המנצלים את העניים, היהודים בתקופת מלחמת העולם השניה באירופה וכו').
- חברות תרופות מגייסות אותה למלחמה נגד הגורם המזהם התורן באמצעות ייצור "תרופות אנטי" (אנטי- וירלי,
אנטי- חיידקי, אנטי- פטרייתי וכו') שנטילתן "תציל את המצב".
- ברמה האישית אנו נוטים לייחס לא פעם את מקור הקושי/ הסבל שלנו ב"אויב מבחוץ"- בת/ בן הזוג, העבודה,
החותנת, עין הרע והנסיבות באופן כללי.
* ברפואה- תפיסה זו קיבלה ביסוס מחודש במאה התשע עשרה בעקבות גילויים של החיידקים ע"י פסטר וקוך: "סוף
סוף מצאנו את גורם המחלה... ועכשיו למלחמה".
אגב מסופר שבתום התנצחות ארוכה, חזר בו פסטר מטענתו ואמר: "החיידק אינו אלא כלום, הנשא היא הכל".
הגישה ההוליסטית מכירה בתפקיד החיידקים במחלה, אך לא רואה בהם את הגורם הראשוני. הגורם הראשוני הוא
פנימי (חולשה/ ירידה בחוסן/ בעמידות האורגניזם), המאפשר לגורם החיצוני (חיידק, וירוס וגם פגיעה נפשית) לנצל
הזדמנות ולחדור פנימה, בגדר "לפתח חטט רובץ".
עובדה קיימת שאם נבדוק את ילדי הגן, נמצא שהם נושאים בריריות אפם זנים רבים ומגוונים של מזהמים. לפי
תיאורית "הגורם החיצוני האשם"- הם היו צריכים להיות חולים רוב הזמן במיני מחלות, אך למזלנו לא כך פני הדברים.
אותם הילדים עם עמידות חיסונית נמוכה הם אלו שיחלו לעיתים תכופות, בעוד שאחרים יחלו באופן קל מאוד או כלל לא.
כלומר כל סימפטום של מחלה המתבטא מהווה "איתות" הבא ללמד אותנו על חולשה פנימית קיימת. יותר מזה-
טיפול המתמקד בעלמת הסימפטומים בכל רמה (פיזי, רגשי, שכלי, אנרגטי) למעשה מבצע "דיכוי" בכך שדוחק את
המחלה פנימה. כעבור זמן החולי ישוב ויתבטא אלא שלרוב בדרגה/ חומרה גדולה יותר.
מפתיע הדבר שעובדה זו חומקת מעיני רבים.
להלן תסריט אפשרי (ומאוד שכיח):
הפריחה שהופיע בעור הילד תטופל ע"י רופא עור (דרמטולוג) ב"הצלחה" וכעבור... שבועות, חודשים תופיע אסטמה, שבעקבותיה יפנו ההורים לרופא נשימה (פולמונולוג) שיביא הקלה וכעבור זמן... הופעת הפרעות ריכוז, התנהגות, היפראקטיביות וכו' יגרמו לגננת/ המורה להפנות את ההורים המודאגים לרופא עצבים (נוירולוג) שימליץ על טיפול
בריטלין או דומיו... משם הבעיה יכולה להחמיר לחרדות, בלבול, דיכאון וכדומה... אז אולי היגיע הזמן להפנות לרופא
הנפש (הפסיכיאטר)?...
יהיו שיתפלאו על תרשים הזרימה הזה... יתמהו מה הקשר בין העור, הנשימה, הפרעות ההתנהגות והמצב הנפשי?... תסתכלו טוב.... - הקשר הוא הילד עצמו! הסימפטומים פשוט עולים ברמה, המחלה מחמירה...
התפיסה ההוליסטית רואה באדם מכלול שלם אחד, ופועלת לחזק את הכוחות הפנימיים, הטבעיים שלו כך שירפא את
עצמו ולמעשה "יחזור לבריאות".
בריאות המתחדשת מבפנים החוצה, במקביל לריפוי הפנימי מהשורש - הסימפטומים ילכו ויחלשו עד להעלמותם. הדבר
נכון עבור סימפטומים פיזיים ונפשיים, קלים כקשים, זמניים וממושכים, בתינוקות רכים ובמבוגרים.
בניגוד ל"מלחמה כימית" המוכרזת על הביטויים החיצוניים (אנטי-דיכאון, אנטי- חרדה, אנטי- נדודי שינה, אנטי-דלקתי,
אנטי- כאב ועוד), שמתמקדת בטיפול סימטומטי ולא ריפוי מהשורש, כך שממשיך לייצר ביטויי מחלה, אלא שהללו נוטים להתעלם ולעלות בדרגת החומרה.
אומרים "למדת שיעור- גדלת, לא למדת- יחזור שבעתיים".
ניתן לפנות לייעוץ וקבלת מידע לגבי אפשרויות הטיפול בכל בעיה גופנית ונפשית.
טלפון: 03-6476000 אי מייל: Boaz@adivclassic.co.il
בריאות שלמה
ד"ר בועז רון
רופא M.D והומאופת RCHom
מנהל רפואי - מרכז אדיב.
ג. האם לימודים יכולים להיות = הנאה, עניין והתפתחות.
האם לימודים יכולים להיות חוויה נעימה, מעניינת? ומפתחת?
האם אני יכול ליהנות מכיתת לימוד? מחומר לימוד?
האם יש מצב להחזיר את הסקרנות, ההתלהבות וההנאה?
המוח שלנו הוא כלי מדהים, מה לא נאמר על יכולותיו הקוגנטיביות, הרגשיות, האינטואיטיביות... נושא למחקרים עצומים שרק מגרדים את קצה יכולותיו, מחשבי על עם בינה מלאכותית מנסים לחקות את דרכי פעולתו... וההתפעמות מוכפלת לאור העובדה שהוא מתפתח איתנו. מתחיל קטן מגרגיר אורז בעובר בבטן האם, אל מוח מתפתח של תינוק דרך שינויי גיל ההתבגרות ואל היכולות של האדם הבוגר...
אולם גם למוח המופלא הזה שלנו -יש חסרונות...
למוח יש נטייה לקבע חוויות ולקטלג אותן, בפרט כשנוצרות בגיל צעיר... למעשה יוצר דפוסי חשיבה ואמונות מקובעות, שלאחר שנעשו - יש קושי לשנות אותם. למשל ילד שגדל בבית שמעודד למידה, שקיבל סיוע, הבנה ותמיכה בקשיים שעלו, יפתח תפיסה: לימודים = חוויה חיובית, עם עניין, הנאה, אתגר, סקרנות.
בעוד שילד שגדל באוירה שונה או שהלימודים היו קשורים בחוויה לא נעימה (בין אם הלימוד עצמו, המפגש עם המורה, עם בית הספר, חוסר בתמיכת הסביבה וכו') יפתח תפיסה תואמת:
לימודים = חוויה לא טובה, תסכול, עול, חובה, נטל, סבל.
הדבר נכון עבור נושאים רבים, רבים מאוד שלרובם אנחנו לא מודעים כלל... דפוסים רבים שנוצרו ממודלים שאנו רואים מסביבנו, משפיעים אל ההתנהגות שלנו, על הבחירות שלנו ועל האמונות שלנו... על עולמינו. דפוסים כמו:
זוגיות = X, מחויבות = X,נישואין = , Xכסף = X, לימודים = X, הצלחה = X, ילדים = X, עבודה = X, הנאה = X, מיניות = X, החיים הם = X, אני... = X. ועוד ועוד
את הדפוסים והאמונות הללו אנו נושאים איתנו לכל מקום, ומן הסתם גם אל כיתת הלימוד... שם הם צפים על פני השטח, "נאמנים למורשת".
שהרי אם ילד חווה את בית ספר כעול/ כרצף של קשיים/ אכזבות/ תסכולים... הוא יתפוס את הלמידה כחוויה שלילית ואותו כלא מצליח/ לא יכול/ לא מוכשר... בתור מבוגר הוא ימנע מלהגיע למקום דומה, וכשיגיע כי מחויב עקב דרישות העבודה/ קידום/ אגודה מקצועית... "תתלבש עליו "החוויה הראשונית" שתתבטא במגוון (יצירתי) דרכים, בן השאר באמונות ותפיסות, על יכולות החשיבה, ההבנה, הזיכרון, ההצלחה ובעיקר מה אני יכול ומה לא יכול... חלק ישמעו: "תבין, הזיכרון שלי לא משהו", " אני ולימודים... לא מסתדר", "לא קולט, מנסה מנסה ולא קולט", "תבין, בגילי... ". ואת השאר, השקטים, שפת הגוף והעיניים מסגירים...
לימדתי ואני מלמד למעלה מ 14 שנה במגוון בתי ספר ומכללות, בניתי מגמות לימוד, כתבתי מערכי שיעור, נפגשתי עם
אלפי תלמידים... ואני יכול להגיד שאני מקבל הנאה מרובה מלראות אנשים משתחררים... שמשהו משתנה בדפוסי המחשבה המגבילים... ועם החופש - מתחברים שוב להתלהבות, לסקרנות... מוצאים עניין והנאה. הברק חוזר לעיניים.
הקורס בא לתת חוויה מתקנת. במקום סבל והכרח - הנאה, עניין והתפתחות.
במקום שינון ושיטחיות - לימוד מתוך הבנה, עומק ותובנות שנשארות.
במקום כתיבה מיגעת - חוברת מפורטת וידידותית מלאה באיורים וציורים.
במקום לימוד של חומר יבש - שילוב הבנות מעולם הרפואה המשלימה, קבלה, זן... והרבה הומור.
לימודים = הנאה, עניין והתפתחות
דווקא דרך לימודי אנטומיה, פיזיולוגיה ופתולוגיה שנתפסים בעיני רבים כמורכבים ואולי אף קשים. אפשר להתחבר
לנפלאות הגוף האנושי, להתפעמות מתפקוד מערכות הגוף ומיכולות ההתמודדות האדירות במצבי קושי ומחלה.
לימוד שמתמקד בדרכים יישומיות להרחיק מחלות (מניעה) ולהביא הביתה בריאות, לימוד שמציג את ענייני הבריאות
בצורה מאוזנת, פשוטה, ידידותית וברורה.
לימוד ממרצה שהוא גם רופא קונבנציונלי וגם מטפל הוליסטי - להבין איך לקבל את היתרונות מכל העולמות.
השילוב בין לימוד חומר מדעי - רפואי- עדכני עם תובנות שנושאות אותנו הרחק מעבר לגוף אל החיים עצמם נותנות
ללימוד עוד מימדים מרתקים... ולנו חוויה לא נשכחת.
ואסיים בקצת ממכתבי תלמידים:
"תודה על הקורס המאלף, החווייתי והמהנה. מלכתחילה הגעתי לקורס מתוך כוונה להעשיר את הידע האישי
שלי ולא למטרה של השגת תעודה ואכן השגתי את מטרתי במלואה.... אני חייב לציין לשבח את דרך ההנחיה
המיוחדת שלך בקורס.נתחיל מהדבר החשוב ביותר - הטמעת החומר במוחנו. עשית זאת בצורה מצוינת:
השליטה המוחלטת שלך בחומר, יחד עם הניסיון הקליני שלך, אפשרו לך לפשט את הנושאים הקשים
והסבוכים, כך שכולנו נוכל לקלוט ולהבין אותם בקלות... הכישרון הסטנדאפיסטי שלך, הסיפורים מהקליניקה
וההומור השופע - כל אלה החזיקו אותנו תמיד ערים ומקשיבים בהנאה".
"גיליתי שאני ממש לא שמחה לסיים את קורס האנטומיה. הקורס היה עבורי חוויה מדהימה ! הלימוד היה רציני,
יחד עם זאת האווירה היתה קלילה ומשוחררת ולא פגעה כהוא זה ברמת הריכוז ובמתח לימודים ראוי ותקין...
הבנתי שהגעתי לקורס המסוים הזה - לא "במקרה". ניתנה לי פה "הזדמנות" יקרה לפתח יכולות חדשות ולעלות
כיתה..."
"תודה לך על תקופה נפלאה. הזכרת לי כמה אני צמא ואוהב ללמוד. הכרת לי את נפלאות הגוף הפיזי שלנו, על
כל מערכותיו... כמטפל, הייתה תועלת אמיתית בהבנת המערכות השונות, ויכולתי ליישם הבנות אלה בטיפוליי
באופן מיידי! כמו כן, יכולתי לקרוא בהנאה וברצף ספרי פיזיולוגיה, שעד הקורס לא העזתי להתקרב אליהם."
"חזרתי היום בתחושה מאוד מעורבת, מצד אחד הקלה לאחר המבחן (שהיה מאוד הוגן, ואפילו קל), ומצד שני
עצבות שנגמר הקורס. אני לא מנסה להיות דרמטית, אבל באמת עצוב לי שנגמר כי היה פשוט מדהים, וזה
יהיה חסר לי."
"הגעתי ללימודים הללו כי אלה הדרישות... אך לא תיארתי לעצמי שאוכל ליהנות כל-כך, מלימודים שכאלה."
"למדתי ממך המון, והרבה הרבה מעבר ליסודות הרפואה המערבית. הגישה שלך לחיים ממש מרגשת. מצאתי
את עצמי בכל מיני סיטואציות (עם עצמי,עם הבעל, עם הילדים) מנסה ליישם דברים חשובים שדיברת עליהם.
אין שיעור לערך המוסף העצום שקיבלתי בקורס."
"החוברת שחילקת בקורס ושליוותה את הלימודים מביאה את החומר באופן בהיר ונוח ללמידה. רואים שהשקעת
רבות בתכנון שלה, בתמונות הרבות, ובסיכומים המצוינים. היה נוח ללמוד בלי הצורך לשבת ולכתוב את הדברים.
וזוהי מתנה נהדרת שתלווה אותי בדרכי כמטפלת."
"זהו המורה היחידי שהכרתי שמלווה אותי בכל מעשה או מחשבה. הייתי יכולה להגדיר אותו ממש ככלי עבודה
שנוסף לארגז הכלים של חיי. שיעוריו המעניינים תמיד מתובלים בהמון צחוק, חוכמת חיים וחדוות הוראה גדולה,
שמבקשת גם להעביר את ה"סודות" לחיים טובים ומאושרים, ולא רק פרטים יבשים על עצמות ושרירים ושאר
מחלות..."
בברכת בריאות שלמה
דר" בועז רון
רופא M.D והומאופתRCHom
ד. רפוא ירפא - על הזכות שניתנה לרופאים לרפא - בכתיבה.
ה. מחשבה שניה על חיסונים..
נושא החיסונים מהווה דילמה גדולה, ההורה המתלבט רואה מולו שתי קבוצות מרכזיות: רופאים מתוך הממסד הרפואי שרואים במתן החיסונים הכרח חיוני תוך שמקטינים את חשיבות תופעות הלוואי והנזקים, ורופאים כמוני, הממליצים על מידה של זהירות וצורך להתאים את החיסונים לתינוק/ ילד באופן פרטני.
הטענות הנחרצות של הממסד הרפואי שאין הוכחות חד משמעותיות לקשר בין החיסונים לבין נזקים, מתבססות לא פעם על הפרש הזמנים שבין החיסון לבין התפתחות המחלה, על פי ניסיוני ומיטב הבנתי לא מעט ילדים שנפגעו מחיסונים החלו להראות סימני חולי ימים ואף שבועות לאחר החיסון. מדובר על ילדים שהתפתחו באורח נורמאלי והיו בריאים לחלוטין עד לזמן קצר לאחר מתן החיסון. במרפאה אני רואה מקרים רבים - ילדים שהחלו לחלות במחלות זיהומיות, הראו נסיגה רגשית/ התפתחותית, פיתחו צליעה ואף הראו התפתחות תסמינים נוירולוגים.
יותר מכך - במקרים בהם היה חשד לפגיעה מחיסון, אני נותן תרופה הומאופתית שהוכנה מאותו החיסון והשיפור המשמעותי מגיע תוך ימים ואף שעות. כמו כן אני נותן לאותם הורים שמעוניינים בחיסון "תרופה מקדימה" כדי לצמצם נזקים אפשריים, והתוצאות בהתאם.
כבר שנים מצטברות עדויות על נזקים בתינוקות וילדים, עדויות שקיבלו חיזוק משמעותי בתביעות ענק שזכו בבתי משפט:
בית משפט פדרלי שהוקם לנושא תביעות חיסונים בארה"ב Federal "Vaccine Court" פסק לאחרונה פיצויים לילדה שהתדרדרה לאוטיזם לאחר שקיבלה מספר מנות חיסון המכיל כספית. תביעה זו היא אחת מתוך 4,900 תביעות של ילדים עם סיפור דומה הממתינים לתורם.
(* תפורסם כתבה נפרדת בהמשך, עם הפניה למקור).
משפט שפורסם לאחרונה בעיתון מעריב חזר ותמך בטענה זו, בית משפט בארה"ב פסק פיצויים של 150 מיליון דולר למשפחתו של ילד שנגרמה לו פגיעה מוחית קשה בעקבות חיסון משולב שקיבל בגיל שנה. בכתבה מצוין שהילד היה בריא והתפתח באופן נורמלי עד למתן חיסון.
גם בקרב הרופאים מתחילים להיווצר סדקים באמונה הבלתי מעורערת של ביטחון החיסונים.
ראינו את הסירוב הגורף בקרב רופאים ובני משפחותיהם בארץ ובעולם - להתחסן לשפעת החזירים.
מאבק נוסף שנשא פירות הוא של ארגון רופאי הילדים בארה"ב, שבמשך שנים תבע מרשות התרופות והמזון האמריקאית FDA שתדרוש מהיצרניות להוציא את המרכיב של כספית מהחיסונים. תחשבו על מיליוני ילדים שקיבלו במשך שנים חיסונים עם מרכיב זה, שמזה זמן אנו יודעים שמכיל פוטנציאל סכנה ממשי.
חשוב לציין - שכמו בחיים, רוב הדברים נמצאים בטווח שבין השחור והלבן, יש להתייחס בכובד ראש לנושא ולטענות הצדדים. אני מדרבן הורים לקבל מידע מאוזן בנושא כה רגיש זה, כדי להגיע להחלטה נכונה ומחושבת. "כל החלטה הנובעת מידע עדיפה אלפי מונים על זו המתקבלת מפחד".
ולא פחות חשוב - כמו שחשוב להתאים את הטיפול במדויק לילד, כך חשוב להתאים את מתן החיסון לילד ולמצבו.
קצת על המחוסן:
בניגוד לחיות רבות בטבע המפגינות עצמאות זמן קצר סמוך ללידתן, התינוק נשאר תלוי לחלוטין בהוריו (יש הטוענים שעד גילאי ה 20 לחייו), תוך שממשיך את ההתפתחות שהחל טרום לידתו. בשנה הראשונה לחייו מערכות רבות עדיין "לא בשלות" ומכאן שהן נמצאות יותר בסיכון להיפגע. מערכת החיסון ומערכת העצבים הן הבולטות שבהן. אם נסתכל על ה"מגיפות" שפושטות ומתגברות בשנים האחרונות בקרב התינוקות והילדים נבחין שרובן עקב ערעור במערכות אלו: מערכת החיסון בחולשה - תגרום לריבוי מחלות זיהומיות שכן הגוף יתקשה להתמודד עם המזהמים השונים. מערכת החיסון בעודף - לאלרגיה (על ביטוייה הרבים כמו אסטמה וכו') ומחלות אוטואימוניות (מחלות בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף) כמו סכרת נעורים, דלקות פרקים של הנעורים ועוד. ערעור במערכת העצבים - יתבטא במגוון הפרעות הלימוד, הפרעות קשב וריכוז וכן במגיפת האוטיזם שנמצאת בעליה מפחידה.
האם החיסונים אחראים לכל אלו?
מן הסתם קיימים גורמים רבים, כולל זיהום סביבתי, מזון מעובד והונדס, הריון בגיל מבוגר, קרינה ממקורות שונים ועוד... אולם אין בכך לבטל את סימן השאלה של השפעת החיסונים. עצם נתינתם בגיל כה צעיר (החל מגיל יום), חשיפה למספר מחלות רבות בבת אחת, בזריקה שהיא שלא כדרך הידבקות במחלות באופן טבעי, ללא התאמתם לייחודיות של התינוק/ הילד, ולרוב עם התחשבות מועטה במצבו (הפיזי והנפשי) בזמן החיסון.
הדעות חלוקות - בעוד שהממסד הרפואי מתעקש בנחרצות על כך שאין קשר מוכח בין החיסונים לנזקים, יהיו אחרים שיותירו את סימן השאלה במקומו וינקטו משנה זהירות במתן החיסונים.
יש חשיבות גדולה להתחשב במצבו של התינוק: מצבו הנפשי - מאחר וכל כל סטרס מחליש אותו ומעלה את הסיכוי לפגיעה מחיסונים: תקופות של מעברים ושינויים (הפסקת הנקה, לידת אח, התחלת גן או החלפת מטפלת), מחלות פיזיות (מחלות חום, התקררות, יציאת שיניים וכו'), היסטוריה רפואית (מחלות בעיקר חיסוניות ונוירולוגיות, תגובה לחיסון קודם), היסטוריה משפחתית (נוירולוגיות ואחרות) ועוד.
לגבי החיסונים: קיימים חיסונים שאין צורך בהם מעבר לגיל מסוים, יש שהם כנגד מחלות שלא קיימות בארץ או בכלל,
יש שמיועדים להגן על מבוגרים בסביבה, יש שניתן לחסוך ע"י בדיקה פשוטה של האם (חלקם טרם הלידה וחלקם אחרי), יש חיסונים שאסור לתת (כמו שעלת לילד עם היסטוריה נוירולוגית שלו או במשפחה), יש שניתן לדחות וכמובן כאלה שניתן לחלק.
כיצד מצמצמים את ההשפעות המזיקות של החיסונים? מאת הפורום האירופאי לנקיטת זהירות במתן חיסונים, עם תוספות שלי.
1.יש להימנע ממתן החיסונים בצורה גורפת. נחיצותו של כל חיסון וחיסון חייבת להישקלבכל מקרה.יש לקחת בחשבון את הנזק האפשרי אותו עלול לגרום מתן החיסון אל מולהתועלת האפשרית ממנו. על כל מקרה להישקל באופן אינדיבידואלי.
2.על ההורים לעקוב אחר התינוק תקופה סבירה (יותר ממספר חודשים) כדי ללמוד ולהעריך את מצב בריאותו הטבעי.
3.עבור חלק מהילדים אנו ממליצים להימנע ממתן חיסונים בשנה הראשונה לחיים. אנו ממליצים לבדוק שוב את הילד בגיל שנה, ועל סמך בדיקה זו להחליט אילו חיסונים ישלתת לו ובאיזה עיתוי החלטה זו תלויה במצב בריאותו הכללי של הילד, גורמים תורשתיים, משפחתיים, תנאי הסביבה וכו…
4.יש לשקול לדחות חיסונים מסוימים לגיל מאוחר יותר, ויתכן כי יהיה צורך לוותרעליהם בכלל. בכל מקרה ההחלטה תישקל באופן אינדיבידואלי.
5.על מתן החיסונים להתבצע רק כאשר הילד נמצא במצב בריאות תקינה ויציבה. רצוי כי הילד יהיה במצב בריאותי תקין, לפחות שלושה חודשים קודם למתן החיסון.
6.יש להימנע ממתן חיסונים סמוך לאירועים בעלי פוטנציאל טראומטי (משברי), כגון בתקופת הגמילה
מההנקה, או סמוך לעזיבת הבית בפעם הראשונה (מטפלת או גנון), בקיעתשיניים וכו'.
7.אנו ממליצים על הנקה כאמצעי חשוב, אשר מגן על בריאותו של הילד, הן מהבחינההגופנית והן מהבחינה הרגשית. בנוסף ליתרונותיה הרבים של ההנקה, היא מעניקה לילדהגנה טובה יותר ממחלות, בכך שהילד מקבל את נוגדני אמו.
8.מאוד לא מומלץ לקבל מספר חיסונים בעת ובעונה אחת. רצוי לתת בנפרד, במידה והדבר אפשרי. יש להימנע ממתן גורף של זריקות דחף של חיסונים. יש לשקול את מספר זריקות הדחףלהן הילד זקוק. בכל מקרה יש לשקול באופן אינדיבידואלי מתן דחף.
9.יש להמתין לפחות מספר חודשים בין מתן חיסון אחד למשנהו. אם נצפתה תגובה חזקה לחיסון, יש להיזהר מלחסן שוב. יש להימנע מלחזור על מתןהחיסון בזמן שנקבע, ולדחות את מתן החיסון לגיל מאוחר יותר.
10.במקרה של פגיעה נוירולוגית, (היפוטוניה, היפרטוניה, התפתחות איטית, סיבוכיםכתוצאה מהלידה וכו'..), חשוב מאוד לדחות את החיסון לגיל מאוחר. יש לשקול לוותרעליהם לחלוטין. גם במקרה של חשד לפגיעה נוירולוגית מומלץ לדחות את החיסון.
11.כאשר ידוע כי ילד אחד במשפחה כבר ניזוק ממתן חיסונים, יש להיזהר עוד יותר לגבימתן חיסון לילדים האחרים במשפחה. יש לשקול בכובד ראש את הנושא עם המטפל , תוך הבנהשהסיכון לנזק מהחיסון גדול יותר.
12.במקרה של התפתחות מחלה או נזק מחיסון, יש לפנות מיידית לטיפול רפואי כגון: הומאופתיה, נטורופתיה, רופא או כל טיפול אחר.
13.בכל מקרה של התפתחות מחלה במהלך השנה הראשונה לחיים, יש לשקול בזהירות אתהאפשרות שמתן החיסונים הנו הגורם לכך, או תרם להתפתחות המחלה.
14.במקרה והילד חולה במחלה שבדרך כלל מחסנים כנגדה, יש לפנות מיידית לקבלת עזרהרפואית מקצועית (כגון: הומאופתיה, נטורופתיה, רופא או כל טיפול אחר).
15.יש להימנע ככול הניתן משימוש מופרז בתרופות להורדת חום, באנטיביוטיקה ובתרופות מדכאות אחרות, על מנת שלא לדכא את המערכת החיסונית. עליית חום הגוף הנה תגובת הגנה טבעית של הגוף. בעת עליית חום הגוף או בעיות בריאות אחרות, יש לפנות למטפל כהומאופת, נטורופת, רופא וכו'.
* למידע, ייעוץ, הרצאות ובניית תוכנית חיסונים חלופית - ניתן לפנות לד"ר בועז רון
03-6476000, 052-8287020
בברכה
ד"ר בועז רון
רופא M.D והומאופת RCHom מרכז אדיב - לאורח חיים בריא
מטפל ברמת החייל (ת"א), חיפה ויישובי הערבה.
ו. רופאים מדברים על חיסונים:
"ישנן עדויות רבות המוכיחות שחיסוני ילדים מסבים יותר נזק מתועלת"
דר' ג'יי. אנטוני מוריס, לשעבר הממונה הראשי על בקרת חיסונים ווירולוג מחקר, ארה"ב
"ככל שאני מתעמק בזה, יותר ויותר אני מזועזע. מצאתי שכל העסק של החיסונים הוא אכן תעלול ענק. רוב הרופאים משוכנעים שהם מועילים, אבל אם אתה בוחן את הסטטיסטיקה המתאימה ולומד את הופעת המחלות האלה, אתה תבין שלא כך הוא"
פרופ' ארצ'י קלוקרינוס, בוגר ברפואה ובניתוח, האקדמיה לרפואת כאב בפלורידה
"דעתי האישית היא שחיסונים אינם בטוחים וחסרי תועלת"
דר' וורנון קולמן (רופא כללי עשר שנים, עורך ה British Medical Journal, כותב ספרים, מאמרים, פובליציסט, בעל תארי כבוד רבים)
"שוב, בתור דעה אישית, אני מאמין שכל דור נעשה מוחלש יותר ויותר כתוצאה מתכניות חיסון חובה המוניות, עם פחות עמידות, פחות סיבולת, נטייה רבה יותר להצטננויות וכו'"
ד"ר הארולד אי. בוטרם
"בסיכומו של דבר, נראה שיש מקום לבחון מחדש את הנוסחתיות הביולוגית של תיאורית החיידקים. אנו חייבים לספק הסבר לעובדה המוזרה שגורמים פתוגנים [גורמי-מחלה] לפעמים מתעקשים לחיות ברקמות ללא גרימה למחלה ובפעמים אחרות גורמים למחלה גם בנוכחות נוגדנים [האמורים למנוע את המחלה]. כמו כן, עלינו להסביר מדוע חיידקים שאינם אמורים להיות פתוגנים [שאינם מזיקים] לעיתים מתחילים להתרבות באופן בלתי מרוסן כאשר האיזון הפיזיולוגי של הגוף מופר..."
המדען הנודע פרופ' רנה דובו ממכון רוקפלר על הכשלים של תיאורית החיידקים
"האיום הגדול ממחלות ילדים מונח בבסיס המאמצים הבלתי אפקטיביים והמסוכנים המכוונים למנוע את אותן מחלות באמצעות חיסונים המוניים...הרבה ממה שהביאו אותך להאמין על החיסונים פשוט איננו נכון...אני מאיץ בכם להתנגד למתן כל חיסון לילדכם. אין כל עדות מדעית משכנעת שחיסונים המוניים עומדים מאחורי מיגורה של איזושהי מחלת ילדים...אם החיסונים היו אחראיים למיגור מי מהמחלות הללו בארה"ב עלינו לתמוה על העובדה שהם נעלמו באותו הזמן גם באירופה כאשר לא ניתנו [שם] חיסונים המוניים"
"אני סבור שרוב המחלות הניווניות יתגלו כנובעים מצילומי רנטגן, תרופות, מזון מזוהם, חומרים משמרים וחיסונים"
דר' רוברט מנדלסון, M.D., רופא ילדים ופרופסור ברפואה, מנהל בית-חולים אוניברסיטת אילינוי
"לא התקשיתי להסיק שאין עדויות כלל וכלל שחיסונים מכל סוג שהוא יעילים במניעת מי מהמחלות הזיהומיות אותן הם אמורים למנוע. יתרה מזו, תגובות שליליות מתועדות בשפע והן הרבה יותר משמעותיות לבריאות הציבור מאיזו שהיא תגובה שלילית למחלות הזיהומיות.
חיסונים, לא זאת בלבד שלא מנעו איזו מהמחלות הזיהומיות, הן גרמו יותר סבל ומוות מכל פעולה שנעשתה על ידי האדם לאורך כל ההיסטוריה של התערבות רפואית. יחלפו עשורים בטרם תושלם מלאכת הניקיון שלאחר האסונות שנגרמו על ידי חיסוני הילדים"
פרופ' ויארה שייבנר, מדענית מחקר בממשלת אוסטרליה בעברה, חקרה אלפי מסמכים מדעיים העוסקים בנושא החיסונים
"...איסוף נתונים אודות התגובות לחיסונים נעשה כמס שפתיים, ומייפים את חוסר היעילות הברורה של החיסונים למנוע מחלות. העובדה שלמחלות זיהומיות טבעיות תרומה בבשלות והתפתחות המערכת החיסונים היא עובדה ממנה מתעלמים, או שבאופן מכוון משתיקים.
כתוצאה מכך, הורים לילדים קטנים וכל מועמד פוטנציאלי לקבלת חיסון לחשוד בכל חבר הממסד הרפואי (שהוא מעט יותר מעסק בו דבקה הרבה פוליטיקה), המשבחים את הסגולות הלא-קיימות של החיסונים"
פרופ' ויארה שייבנר, מדענית מחקר בממשלת אוסטרליה בעברה, חקרה אלפי מסמכים מדעיים העוסקים בנושא החיסונים
"אני כבר לא 'מנסה לשלות מידע כדי להוכיח' שחיסונים גורמים לאוטיזם. יש כבר עדויות לרוב...הויכוח הזה הוא לא מדעי, אלא פוליטי"
דר' דויד איוב, M.D.
"העדויות לאוטיזם כתוצאה מחיסונים עתה הם מרשימים, למרות המידע המוטעה מהמרכז לבקרת ומניעת מחלות, האקדמיה האמריקאית לרופאי הילדים והמכון לרפואה"
דר' ברנארד רימלנד, פרופסור (2006)
"אני סבור שהקייס הביולוגי נגד תימרוסל (כספית) הוא מכריע באופן דרמטי, כך שאדם המחזיק בתארים המאפשרים לו להבין את המחקר צריך להיות מאד לא ישר או אוויל גמור כדי לומר שהתימרוסל לא היה ככל הנראה הגורם לאוטיזם"
דר' בויד האליי, פרופסור ויו"ר, מחלקת כימיה, אוניברסיטת קנטאקי (2006)
"מנת חיסון אחת הניתנת לילוד השוקל 2400 גרם שקולה לשלושים מנות חיסון אצל מבוגר השוקל 67 ק"ג"
דר' בויד האליי, פרופסור ויו"ר, מחלקת כימיה, אוניברסיטת קנטאקי (2001)
"לפי מה שאני יודעת היום, אני לא אחסן את ילדי ואקח סיכון שהם יחלו בסוכרת, אסתמה, אקזמה, בעלי נטייה למננגיטיס (דלקת קרום המוח) ובסופו של דבר פגועים באופן כרוני"
ד"ר גיין דונגאן, MB, BS, DRCOG, DCH, MRCGP
"חיסון כנגד אבעבועות שחורות הינו מסוכן יותר מהמחלה עצמה"
פרופ' ארי צוקרמן, חבר הפאנל המייעץ לארגון הבריאות העולמי
"חיסונים הם מפלצת שנולדה מתוך טעות ובורות; אין לזה מקום לא בהיגיינה ולא ברפואה. אל תאמינו בחיסונים – זוהי אשליה כלל עולמית, פרקטיקה לא מדעית. אמונה תפלה קטלנית עם תוצאות הנמדדות היום בדמעות וצער ללא סוף"
פרופ' צ'אס ראוטה, פרופ' להיגיינה ורפואה חומרית, אוניברסיטת פרגוייה, איטליה. New York Medical Journal, July 1899
"ה MMR [חצבת-חזרת-אדמת] הינו אחד הסקנדלים הגדולים ביותר בהיסטוריה של הרפואה"
פיטר פלטשר, M.D., לשעבר המדען הראשי במשרד הבריאות באנגליה. William Campbell Douglass, MD, "Required vaccine puts children at risk for autism," Real Health Breakthroughs, June 2006, 6(1): 1-4)
"חיסונים בימינו ניתנים ללא מחקרים מדעיים נאותים. אל לנו לשכוח לרגע את ההורים שנשארים להתמודד עם ההשלכות השליליות של מתן חיסונים לא בטוחים"
אן מילאן, דירקטור המרכז הלאומי למידע על חיסונים בארה"ב (NVIC), אוקטובר 1992
"...התקוות שנתלו באפקטיביות חיסון אבעבועות הפרה כמחסן כנגד אבעבועות שחורות הוכחו כמטעות באופן גורף"
ביסמרק, קנצלר גרמניה – הודעה לממשלות המחוזות. 1888 [ 96% חיסון, 1,000,000 חולים, 120,000 מהם מתו מהמחלה]
"אין שום הוכחה לכך שאיזשהו חיסון נגד שפעת שפותח עד כה הוא אפקטיבי במניעה או הקלה של איזושהי התקפת שפעת. יצרני החיסונים האלה יודעים שהם חסרי תועלת אבל הם מוכרים את זה בכל מקרה"
דר' ג'יי. אנטוני מוריס, לשעבר הממונה הראשי על בקרת חיסונים ווירולוג מחקר, ארה"ב, דו"ח לציבור, 1975
"זה פתטי ומגוחך לומר שמיגרנו את האבעבועות השחורות באמצעות חיסונים, כאשר רק כ 10% מכלל האוכלוסייה אי פעם קיבלה חיסון"
דר' גלן דיטמן, 1986
"מחקר מקיף של מידע רפואי מגלה שאין שום הוכחה כלל וכלל באשר ליכולתם של חיסונים למנוע מחלה כלשהי. להיפך, ישנן ראיות למכביר (ישירות ובלתי ישירות) שהן גורמות תופעות לוואי חמורות". שייבנר מסבירה שהעובדה שהחדרת חלבונים זרים המשמשים בחיסונים "אינם מחסנים, אלא מגבירים את הרגישות" מתועדת היטב. במקום להגן מפני המחלה הם מעלים את רגישותו של מקבל החיסון למחלות. החיסונים מתערבים במערכת החיסונית הטבעית ומשבשים את תהליך ההחלמה והתיקון הטבעי ובכך גורמות למגוון מחלות אחרות הקשורות עם מערכת חיסונית ירודה
פרופ' ויארה שייבנר, מדענית מחקר בממשלת אוסטרליה בעברה, חקרה אלפי מסמכים מדעיים העוסקים בנושא החיסונים
"ואם היית עוסק כמוני במהלך השלושים שנה האחרונות בפינות המוזנחות בכל רחבי העולם, היית מוצא קשר כמעט קטלני בין ההיסטוריה של מתן החיסונים וכשלים הנובעים מכך הנמשכים שנים ומונעים מבני אדם להיות בריאים כשם שהיו צריכים להיות...ראיתי כל כך הרבה מקרים של ילדים שלא ראו יום מחלה אחד עד אשר חוסנו, וכאלו שמאז לא ראו יום אחד ללא מחלה...זה שטויות לחשוב שאתה יכול להזריק מוגלה...לגופו של פעוט ובדרך כלשהי להיטיב עם בריאותו...אין דבר כזה חיסון, אך אנו מוכרים את זה תחת מותג זה – חיסון...לגוף דרכים משלו להתגוננות. אלה תלויים בחיוניותו של הגוף באותו הזמן. אם הוא חיוני מספיק, הוא יעמוד בפני כל זיהום. אם הוא לא חיוני מספיק אז הוא לא יעמוד בכך ואין שום דבר שאתה יכול לשנות עמו את חיוניותו של הגוף לטובה על ידי החדרת רעלים מכל סוג שהוא לתוכו"
ד"ר וויליאם הווארד האיי, נאום בבית הנבחרים, רקורד הקונגרס, 1937
"האפשרות המטרידה ש [מתן חיסונים] פועלים באופן שונה מאשר הבטחת חיסון אמיתי נקבעת על ידי העובדה שמחלות נתונות המשיכו להתפרץ גם בקרב אוכלוסיות בהן שיעור החיסון היה גבוה, ומקרים אלה, ההבדל בין שיעור וחומרת המחלה בין המחוסנים לבין אלה שלא היו מחוסנים היה רחוק מאוד מלהיות משמעותי מהצפוי ובחלק מהמקרים אף בלתי משמעותי כלל"
ד"ר ריצ'ארד מוסקוביץ
"הייתכן שחיסונים מלאכותיים מדכאים את הופעת התסמינים המצביעים על חוסר איזון – למשל חוסר ביו-כימי ורעילות – ומחדיר את המחלה עמוק יותר לנבכי הגוף, שם היא עלולה בשלב מאוחר יותר להתגלות בדרכים מסוכנות ופוגעות יותר?"
וואלין ג'יימס
"המרכיבים שבחיסונים הם זרים לגופנו. מקומם פשוט לא שם. על ידי החדרת חומרים אלה הזרענו את האוכלוסייה ב 'פצצות מתקתקות'... במועד כלשהו לאחר מכן...המערכת החיסונית שלנו תצא מכשירות". השאלה החשובה, לדבריו, היא: "מהם האמצעים הטובים ביותר והבטוחים ביותר להגנה? האם זה החיסונים? לא. תקוותי המוחלטת היא כי יהיה איסור מחייב לעשות שימוש בחיסונים עד שיוכח שהם בטוחים ואפקטיביים"
ד"ר קית' בלוק, רופא, מרצה וכותב על תחומי התזונה והביו-כימיה, נשאל בראיון על תופעות לוואי כתוצאה מחיסונים
"הגורם העיקרי לדלקת המוח בארה"ב ובמדינות מתועשות אחרות הוא תכנית החיסונים לילדים. חלק גדול ממיליוני הילדים והמבוגרים בארה"ב הסובלים מכל סוגי ההפרעות ההתפתחותיות חייבים את מצבם לחיסון אחד או יותר כנגד מחלות הילדות"
ברברה פישר וד"ר האריס ל. קולטר
"אמרתי כבר כמה שנים שהשימוש בחיסונים חיים כמו באבעבועות שחורות יכול לעורר זיהום רדום, כמו איידס"
ד"ר רוברט גאלו, חוקר האמריקני מספר אחת בנושא AIDS
"איך זה שאבעבועות שחורות קטלני פי 5 בקרב מחוסנים לעומת בלתי מחוסנים?"
British Medical Journal (21/1/1928 p116) Dr L Parry– ניתוח סטטיסטי של נתונים מהמאה ה 19
"איך זה שבכמה מהערים המחוסנות ביותר, כמו בומביי וכלכותה, אבעבועות שחורות נפוץ, בעוד שבערים עם שיעורי החיסון הגרוע ביותר, כמו לייכסטר, זה כמעט בלתי ידוע?"
British Medical Journal (21/1/1928 p116) Dr L Parry– ניתוח סטטיסטי של נתונים מהמאה ה 19
"איך זה שמתוך המתאשפזים במרכזי המחסה לטיפול באבעבועות שחורות 80 אחוזים התחסנו בעוד שעשרים אחוזים לא התחסנו?"
British Medical Journal (21/1/1928 p116) Dr L Parry– ניתוח סטטיסטי של נתונים מהמאה ה 19
"איך זה שבגרמניה, המדינה המחוסנת ביותר בעולם, יש יותר מקרי מוות יחסית לגודל האוכלוסייה מאשר באנגליה {מספרים}. מה ההסבר לזה?"
British Medical Journal (21/1/1928 p116) Dr L Parry– ניתוח סטטיסטי של נתונים מהמאה ה 19
"חיסון אבעבועות שחורות עורר את וירוס האיידס" [כותרת הכתבה בעיתון]
"...חשבתי שזה היה צירוף מקרים מתגנב, עד שבדקנו את הממצאים העדכניים לגבי תגובות לחיסונים. עתה, אני מאמין שתיאורית חיסון האבעבועות השחורות היא ההסבר להתפוצצות האיידס"
יועץ מארגון הבריאות העולמי, London Times, 11 במאי 1987
"90 עד 99 אחוזים מכלל התגובות השליליות לכלל התרופות אינם מדווחים לעולם, מה שהופך את שיעורי המוות והפגיעה כתוצאה מתרופות חוקיות לאסטרונומי"
דיויד קסלר, ראש ה FDA
"אנו מבזבזים זמן יקר, כסף רב וכוח חשיבה מצוין בלימוד היסטוריית חייהם של החיידקים, כאשר אין הם אלא אוכלי-נבלות זעירים, יצורים ידידותיים שתפקידם הדחוף בדרך כלל הוא לפטור את הגוף, בהתראה קצרה, מפסולת מצטברת שהפכה להיות בלתי נסבלת, נטל מדאיג על תפקודנו, ובכך אנו מחמיצים את המטרה האמיתית של חיפושנו אחר הגורמים למחלות"
ד"ר וויליאם הווארד האיי
"כנראה שהמחקר הזה טוב היה לו לא נעשה מלכתחילה. צריך 'לטפל' בממצאים. זה יגיע לידיים שיקחו את זה למקומות שלא תהיה לקבוצה הזו שליטה עליהם"
דר' ג'ון קלמנטס, יועץ חיסונים בארגון הבריאות העולמי, דיון סגור על מחקר הקושר בין כספית בחיסונים למחלות עצבים
"בשל רגישות המידע, הצלחנו לשמור אותו מלהגיע לידיים של, נאמר, אנשים פחות אחראיים"
דר' בוב חן, רמ"ח בטיחות בחיסונים, CDC, דיון סגור על מחקר הקושר בין כספית בחיסונים למחלות עצבים
"מה לקח לסוכנות לבצע את החישובים הללו כל כך הרבה זמן? מדוע ה CDC והוועדות המייעצות לא עשו את החישובים כשהם מיהרו להרחיב את תכנית החיסונים לילדים? ...אני לא בטוח שתימצא דרך קלה להיחלץ מתודעה אפשרית שה CDC, ה FDA והגופים האמונים על מדיניות חיסונים נרדמו בשמירה ...הקשרים הקרובים בין פקידי הרגולטור לתעשיית התרופות יעלו שאלות אודות כל מיני גופים וועדות מייעצות בנוגע להמלצות האגרסיביות לשימוש בתימרוסל בחיסוני ילדים"
פיטר פטריארקה, דיירקטור מוצרים וירלים, FDA, באימייל ל CDC ב 1999, דיון סגור על מחקר הקושר בין כספית בחיסונים למחלות עצבים
"ה CDC רוצה שנצהיר שהחומרים הללו [תימרוסל] הם די בטוחים לשימוש. אנו לעולם לא נלך בכיוון שאוטיזם הוא תופעת לוואי של חשיפה לתימרוסל"
דר' מאריאן מק-קורמיק, יו"ר הועדה לבטיחות חיסונים במכון לרפואה, לחברי הועדה בפגישתם הראשונה בינואר 2001
"תימרוסל המשמש כחומר משמר בחיסונים קשור קשר ישיר למגפת האוטיזם..."
דו"ח הועדה לרפורמה בקונגרס, מאי 2003
"כרגע רצים ארבעה מחקרים שמטרתם לשלול קשר בין תימרוסל ואוטיזם", מאי 2001, כנס בפרינסטון. "כדי לבטל את הנזקים של מחקר המראה קשר בין חיסון החצבת לסיכון מוגבר לאוטיזם, עלינו לייצר ולפרסם בציבור מחקרים נוספים שמרגיעים את ההורים"
דר' גורדון דוגלאס, בהיותו דיירקטור לתכנון אסטרטגי של מחקר חיסונים במכון הלאומי לבריאות (NIH); בעבר היה נשיא חיסונים בחברת התרופות Merck
"...הם הסתמכו על קומץ מחקרים שהיו שגויים באופן גמור ובעלי תכנון לקוי, ונכשלו בבדיקת כל העדויות המחקריות המדעיות הקיימות. ה CDC לא מעוניין בחקר האמת, כי קשר בין אוטיזם לחיסונים יאלץ אותם להודות שהמדיניות שלהם פגעה ללא יכולת לתקן באלפי ילדים. מי מוכן לקבל מסקנה כזו על עצמו?"
הנציג הרפובליקני דיויד וולדון, רופא בעצמו, תקף את המכון לרפואה על פרסום מחקרים לכאורה המטשטשים את הקשר בין תימרוסל לאוטיזם
"ה CDC מתיר באופן שגרתי למדענים בעלי ניגוד אינטרסים בוטה לשמש בוועדות אינטלקטואליות מייעצות שמעבירות המלצות על חיסונים חדשים, למרות שיש להם אינטרס במוצרים ובחברות שעליהם הם אמורים לפקח באופן בלתי תלוי"
הנציג הרפובליקני בורטון, לאחר שהועדה לרפורמה בממשל גילתה ש 4 מתוך 8 יועצי CDC שאישרו הנחיות לחיסון הרוטוירוס נהנו מקשרים כספיים לחברות השונות המייצרות גרסאות של החיסון הזה
"העדויות המדעיות התומכות בחיסון השפעת הם מאיכות ירודה. ישנו פער גדול בין מדיניות לבין עדויות (evidence)"
טום ג'פרסון, MD, בדק מחקרים מ 30 שנה
"5 מחקרים בסה"כ עם פחות מ 3,000 נבדקים...זה לא מספק אותי שהחיסונים יעילים ובטוחים"
"מחלות טבעיות הן בטוחות הרבה יותר מסיבוכים מלאכותיים חמורים"
דר' רוברט מנדלסון, M.D., רופא ילדים ופרופסור ברפואה, מנהל בית-חולים אוניברסיטת אילינוי
"רבים כאן משמיעים דעה חרישית שחיסון הפוליו של סאלק וסאבין, שנעשה מרקמה של כליית קוף, אחראי באופן ישיר לעליה הגדולה בלוקמיה במדינה הזו"
דר' פרדריק. קלנר, חוקר פוליו
"אין אף אצוות יצור של חיסונים שניתן להוכיח שהיא בטוחה לשימוש לפני שהיא ניתנת לילדים"
לאונרד שיל, המנתח הכללי, 1955
"נתונים רשמיים מראים שהחיסונים בקנה מידה גדול שנעשו בארה"ב נכשלו בהשגת שיפור משמעותי כלשהו בהגנה מפני מחלות מפניהן החיסונים היו אמורים לספק הגנה"
דר' אלברט סאבין, מפתחת חיסון הפוליו, 1985
"החיסון הבטוח במלואו היחיד הינו חיסון שמעולם לא נעשה בו שימוש"
דר' ג'יימס שאנון, מכון הבריאות הלאומי, ארה"ב
"חיסונים חיים כנגד שפעת ושיתוק פוליו, לדוגמא, עשויים בכל פעם לגרום למחלה אותה הם אמורים למנוע"
דר' ג'ונאס סאלק, מפתח חיסון הפוליו הראשון, 1977
"חיסונים אינם מגינים, הם למעשה גורמים לנטייה רבה יותר לחלות על ידי דיכוי כוחות חיוניים והקטנת התנגדות טבעית, ומיליון מתו מאבעבועות רוח שבה לקו לאחר שקיבלו את החיסון"
"חיסונים ממשיכים עד היום לא בגלל תרומתם המשוערת, אלא בגלל: 1) זה מכניס מיליוני דולר לתעשיית התרופות 2) זוהי אחת מאבני הייסוד של מדע הרפואה שעליו הם בנו, מבלי שהגיע להם, את כוחם ויוקרתם, ומשום כך חייבת להשאר על כנה 3) בגלל שרוב הציבור, שטוף מוח על ידי פרופוגנדה רפואית ולא מוכן לחשוב עבור עצמו, מקבל זאת באופן עיוור"
יאן סינקלייר
"הפרופוגנדה למען חיסונים כבשה את לב ההמונים והשפיעה על החשיבה הרפואית וכן על האמצעים הננקטים על ידי הממשל ובזירה הבינלאומית, בהתייחס לבקרה על מחלות. זה היה על חשבון שיטות שיכלו אולי באמת לשפר את רווחתם של האנשים שבסיכון... הסרת רעיון ההגנה על ידי חיסונים ויישום תכניות יקרות של שיפור התזונה במדינות שבקושי מתקיימות, לא יהיה נושא שיתקבל בברכה על ידי הפוליטיקאים, גם אם ניתן יהיה לגרום להם להקשיב לעובדות"
לאון צ'אייטו
ניתן לפנות לייעוץ וקבלת מידע לגבי אפשרויות הטיפול בכל בעיה גופנית ונפשית.
טלפון: 03-7561187 אי מייל: Boaz@adivclassic.co.il
בריאות שלמה
ד"ר בועז רון
רופא M.D והומאופת RCHom
א.ד.י.ב - המרכז להומאופתיה קלאסית
.jpg)
