א. מהי מחלת השפעת?
ב. לפני השפעת - למנוע מחלות בדרכים טבעיות.
ג. חיסון לשפעת, לא ממש יעיל ואפילו מסוכן - כתבה.
ד. תגובת מערכת הבריאות.

א. מהי מחלת השפעת?
השפעת היא מחלת חום חדה, אקוטית Acute, הפוגעת בעיקר בדרכי
הנשימה העליונות. המחלה נגרמת ע"י נגיף השפעת (influenza virus)
הפוקד את אזורינו בחודשי הסתיו המאוחרים והחורף. כל שנה עובר
הנגיף שינוי מזערי כך שהאוכלוסיה אינה מחוסנת כנגדו ואחת לכמה
שנים עובר הנגיף שינוי גנטי גדול שהאוכלוסיה אינה מחוסנת כלל וכלל
נגד הנגיף החדש ומתפתחת מגפה קשה יותר ובהיקף נרחב יותר. 
בדרך כלל גורמת השפעת למחלה מוגבלת באופן יחסי עם שיעור תלואה
של 10%-40% מהאוכלוסיה. תסמיני השפעת כוללים: חום גבוה, תחושת
חולי ועייפות, כאבי ראש וגרון, שיעול, כאב שרירים ואי נוחות בחזה.

"לרפואה הקונבנציונלית אין הרבה יכולת עזרה לרוב החולים בשפעת".
בעוד שרפואה משלימה שמה דגש על חיזוק מכלול האדם, במצב כזה
מערכת חזקה מתמודדת בצורה טובה יותר מול המזהמים השונים.
אדם בריא יחלה באופן קל בהרבה ולעיתים נדירות יותר או לא יחלה כלל.

הטיפול ההומאופתי בשפעת:
הטיפול ההומאופתי מקצר את זמן מחלת השפעת משבוע עד שבועיים,
ליום יומיים בלבד. לעיתים ניתן לראות את תחילת השינויים תוך מספר
שעות. טיפול בתחילת הופעת הסימפטומים חוסך אי נוחות, סבל ועוזר
למנוע את סיבוכי השפעת, סיבוכים שהעיקרי בהם הוא דלקת הראות
הפוקדים בעיקר את אוכלוסיית התינוקות, ילדים קטנים, קשישים וחולים
במחלות כרוניות.

ב. לפני השפעת - למנוע מחלות בדרכים טבעיות:

 עצות למניעת מחלות החורף.
·    שטיפת ידיים: נגיף השפעת יכול לעבור בהתזה תוך עיטוש או במגע יד, 
   שטיפת ידיים, או הנחת מסיכה בנוכחות תינוקות/ מבוגרים תוריד את הסיכון 
   להידבק במחלה.
·   שתייה חמה ובכמות מספקת: מונעת התייבשות הריריות ומקשה על
   הידבקות בשפעת, בפרט  שתיית תה ירוק או שלהם אפקט אנטי ויראלי.
·   הורדת רמת המתח: כמו ברוב מחלות האדם- מתח נפשי מהווה גורם סיכון  
   לתחלואה גם בשפעת. מחקרים רבים מצביעים על עליה בשכיחות מחלה
   סמוך לאירועי חיים מלחיצים.
   * מומלץ שימוש בטכניקות הרגעה (מדיטציה, דימיון מודרך, טכניקות נשימה),
   הורדת עומסים ושילוב חוויות כמו: אירועים חברתיים, פיתוח תחביבים, טיפוח
   זמן פנאי, חופשה וכו'.
·   תזונה בריאה:  אנשים רבים מזניחים את התזונה המלאה, אפילו חסרים
   תזונתיים קלים, בפרט בויטמינים ומינרלים קריטים יכולים לפגוע בתפקוד
   הגוף כולו ובמערכת החיסון בפרט. מומלצת אכילה מאוזנת, בריאה, מגוונת-
   הכוללת נוגדי חימצון, ויטמינים ומינרלים.
·   מומלץ לאכול מרקים, מזון מבושל וירקות חורפיים מבושלים (במיוחד
   ירקות כתומים) ורצוי להפחית צריכת מזונות בעלי איכות קרה, כמו חלב ומוצריו, 
   טופו וסויה, נענע ושמיר, ירקות ופירות מהמקרר וסלטים טריים שונים.
*  אין הכוונה להימנע מירקות ופירות טריים, אלא לאכול אותם בטמ"פ החדר
   תוך שילבם בארוחה המכילה אלמנטים חמים. כמו כן מומלץ להשתמש   
   בתבלינים כמו ג'ינג'ר, קינמון ופלפל שחור הידועים כ"מחממים" ומתאימים
   לחורף. 
*  מחקרים הראו כי לכמות ויטמין C שניתנה בעת מחלה זיהומית היתה
   השפעה על מידת הסימפטומים ומשך הופעתם - נמצא כי ככל שניתן
   יותר ויטמין C כך היתה התועלת שלו גדולה יותר.
*  מבחינת ממתיקים: בעוד סוכר- מחליש את הגוף ומערכת החיסון, דבש ידוע
   בתכונות הריפוי הטובות. אולם חימומו פוגע בו מכאן שאין להכניסו למשקאות
   חמים.
·    כמוסות מצמח האכיניצאה נמצאו יעילות במניעת התקררות.
·    לבוש הולם וחימום הגוף: אין מה לעשות... סבתא צדקה. קירור הגוף מקל
   על נגיף השפעת להתרבות, בעוד שחימומו מעל  37 מעלות מקשה עליו.
·  
     תמיד יש לשקול - פנייה לרופא בפרט כשמדובר על אוכלוסיות קצוות
   כמו תינוקות ומבוגרים בפרט אלו הסובלים ממחלות כרוניות.
  סימנים כמו הדרדרות כללית, קשיי נשימה, ירידה במצב הערנות וכו'-
  מהווים איתותי אזהרה.


ג. קצת על החיסון לשפעת:
"לא ממש יעיל, אפילו מסוכן" - כתבה מ Ynet.
סקירת מחקרים חדשה טוענת שיעילות החיסונים מוטלת בספק, ושבעצם
גם בטיחותם לא נבדקה יותר מדי. ומשרד הבריאות? שם מתעקשים
שהחיסונים טובים לבריאות.
יפה שיר-רז  

 ד"ר ג'פרסון סבור אחרת.
"השורה התחתונה היא שיש לנו חיסונים מסוימים שמתאימים לחלק
מאוד קטן ומאוד ספציפי של הנגיפים"... הזאת רחוקה מאוד
מהקמפיינים ומהתעמולה הנרחבת כל- כך שמנהל הממסד הרפואי
בעולם המערבי לעידוד החיסונים. בהתחשב בכסף הרב שמעורב
בתחום, יש בהחלט פער בין המדיניות של הממסד ובין ההוכחות, ויש
צורך להעריך מחדש את נחיצותם של חיסוני השפעת".

 - מה אתה ממליץ לעשות בכל זאת?
"אני סבור שבאמצעים פשוטים יחסית ניתן למנוע חלק גדול
מההידבקויות: הקפדה על הרגלי היגיינה אישית כמו שטיפת ידיים,
רחצה ופעילות גופנית שמחזקת את המערכת החיסונית. אם מישהו
בבית כבר חולה, שמירת מרחק יכולה להועיל ואולי כדאי לשקול גם
חבישת מסכות במקרה כזה".

משרד הבריאות: "כל המומחים שותפים לעמדתנו"
יפה שיר-רז 
משרד הבריאות בחר שלא להתייחס לממצאי מחקרו של ד"ר ג'פרסון.
"על פי המידע המצוי בידינו ועל סמך מחקרים רבים קובע המשרד חד-
משמעית: החיסונים הם אמצעי המניעה הכמעט יחיד נגד התפשטות
מגפת השפעת בארץ. בכל השנים האחרונות, שבהן קורא המשרד
לציבור להתחסן, נרשמה ירידה גדולה בתחלואה,

... באשר לפרשת מותם של ארבעת האנשים שחוסנו, ובתגובה לשאלה
אילו בדיקות בדיוק ערך המשרד שהביאו להצהרה לפיה אין קשר בין
החיסונים למקרי המוות, השיב דובר המשרד כי "משרד הבריאות
החליט על חידוש החיסונים לאחר בדיקה יסודית של חקירה אפידמיולוגית
מקיפה ומפורטת של כל ארבעת מקרי הפטירה, לאחר ניתוח גופתו של
אחד הנפטרים, ולאחר בדיקה משותפת של החברה המייצרת".

למרות שחזרנו וביקשנו לדעת באיזו חקירה בדיוק מדובר, ומדוע לא
קיבל עו"ד שרים תשובה לשאלה זו, התשובה שקיבלנו הייתה: "חקירה
אפידמיולוגית כוללת סקירת ההיסטוריה הרפואית של הנפטר ושל
סביבתו הקרובה. אין לנו כל עניין לנהל מו"מ עם המשפחות מעל דפי
העיתון".

 אפילו שאלה מפורשת מצדנו, האם החקירה כללה למשל תרביות
לבדיקת זיהומים ובחינת אופן האחסון והשינוע של החיסונים ששימשו
במקרה של הנפטרים, לא זכתה למענה, והתשובה הלקונית הייתה:
"שלחנו את תגובתנו".

 ניתן לפנות לייעוץ וקבלת מידע לגבי אפשרויות הטיפול בכל בעיה גופנית ונפשית.                        
טלפון - 03-6476000  נייד - 052-8287020 (להשאיר הודעות סמס).
אי מייל  boaz@adivclassic.co.il

בריאות שלמה
ד"ר בועז רון 
רופא M.D והומאופת RCHom
א.ד.י.ב - המרכז להומאופתיה קלאסית   

בהקשר לארבעת האנשים שנפטרו זמן מה לאחר חיסון שפעת...
יום אחרי - משרד הבריאות ערך את מסיבת העיתונאים המפורסמת, שבה
התחסן השר יעקב בן -יזרי והצהיר חגיגית שבוצעו בדיקות, ו"לא נמצא
כל קשר בין מקרי המוות ובין החיסונים".
עו"ד שרים, שמייצג את אחת המשפחות שהוא גם רופא במקצועו, מצוטט
כאומר: "מבחינה מדעית לא ייתכן שבתוך 30 שעות אפשר להספיק להשלים
בירור אמין ומקיף על מרכיבי החומרים בחיסונים, שינוע החיסונים ואחסונם",
"אפילו כדי לבדוק אם החיסון הזדהם בטעות,יש צורך לפחות בעשרה ימים. 
בפרק זמן כה קצר בקושי אפשר להספיק לזרוע את החיידקים".  

סקירת מחקרים רחבה שקבעה, שהחיסונים האלה אינם יעילים כלל,
התפרסמה בגיליון אוקטובר של ה- British Medical Journal, אחד
החשובים בעיתוני הבריאות בעולם,
את הסקירה, שעוררה הדים רבים בתקשורת העולמית, ובעיקר באירופה
ובארצות הברית, ערך ד"ר תום ג'פרסון, מומחה לחיסונים מארגון enarhcoC
(ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח ששם לעצמו מטרה לסייע לאנשים לקבל
החלטות בהתבסס על סקירות רפואיות ומידע אמין, עדכני ומקיף).

במסקנות העבודה הוא קובע, שבניגוד למה שנטען בקמפיינים לעידוד
ההתחסנות, לחיסוני השפעת יש השפעה קטנה מאוד, אם בכלל, על
ההיעדרות מהעבודה, ימי האשפוז והפחתת שיעורי התמותה משפעת
וסיבוכיה.
ד"ר ג'פרסון ואנשי צוותו בחנו את הסקירות השיטתיות שפורסמו בעשורים
האחרונים ובדקו בקפדנות את המחקרים המקוריים שנכללו בהן. הם בדקו
כ-170 סקירות, ולהפתעתם גילו שלוש בעיות, שלכאורה לפחות, מערערות
לחלוטין את הטיעונים המעודדים חיסונים.  

"הסקירה שעשינו מציירת תמונה עקבית של יעילות צנועה ביותר, אם בכלל,
של חיסוני השפעת. בילדים מתחת לגיל שנתיים, למשל, מצאנו שהיא זהה
לזו של פלצבו, ואילו באוכלוסייה של מבוגרים בריאים מתחת לגיל 65
החיסונים לא השפיעו על מספר ימי האשפוז או על מוות משפעת או מסיבוכי
המחלה, והשפיעו בצורה מזערית ובלתי משמעותית על ההיעדרות מהעבודה
- 0.16 ימים פחות לכל אירוע שפעת".

 "קיימות רק מעט מאוד הוכחות בעניין הבטיחות של חיסוני השפעת, עובדה
מפתיעה מאוד לאור השימוש הנרחב בהם".

אם לא די בכך, הרי שד"ר ג'פרסון, מתברר, לא היה הראשון שגילה שחיסוני
השפעת אינם יעילים במידה שהממסד הרפואי רוצה שנחשוב. למעשה,
ממצאי המחקר שלו דומים מאוד לאלה שהעלו סקירות אפידמיולוגיות בשנים
קודמות על השפעת החיסונים האלה.
רק בשנה שעברה פורסמה בכתב עת רפואי אחר,Archives
of Internal Medicine, סקירה שאותה ביצע ה- NIH (המוסד הלאומי
לבריאות של ארצות הברית) ושבחנה יותר מ-30 עונות שפעת. הסקירה
לא הצליחה למצוא קשר בין הכיסוי החיסוני ההולך וגדל מאז 1980, ובין
הפחתה בשיעורי תמותה בכל קבוצת גיל שהיא". "בסופו של דבר, מחקרי
תצפית מעריכים את התועלת של החיסונים יתר על המידה".

פרופ' ראול רז, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים העמק,
מודה שהתהיות שמעלה הסקירה של ד"ר ג'פרסון מוצדקות. "אלה בהחלט
סימני שאלה גדולים, שגם אני עצמי מוטרד מהם", הוא אומר. "אין ספק
שישנו פרדוקס: דווקא אצל הקשישים, שזקוקים לחיסון יותר מהאוכלוסייה
הצעירה והבריאה, חיסוני השפעת יעילים פחות, משום שעם הגיל המערכת
החיסונית נחלשת ובאופן כללי מגיבה פחות לחיסונים.

... אם מישהו יתחיל לחפור, הוא יגלה סימני שאלה לא קטנים. גם החיסון
נגד שחפת למשל, ניתן עד היום בכל המדינות המתפתחות למיליוני אנשים
אף שאין הוכחות ממשיות ליעילותו".

 אז למה להמשיך לתת חיסונים שיעילותם לא הוכחה?

פרופ' רז: "משום שהאפשרות השנייה מאוד לא נחמדה. שפעת אצל
קשיש עלולה להיות קטלנית. לכן, אם קיים פתרון כלשהו, גם אם הוא
מוטל בספק ואפילו אם הוא יעזור רק באחוז קטן יחסית של המקרים,
כדאי להשתמש בו".