עקרונות ההומאופתיה 2018-01-15T10:17:22+00:00

עקרונות ההומאופתיה

דומה בדומה ירפא”, כפי שנאמר במקור בלטינית “Similia Similibus Curentur”.
עקרון זה הוא הראשון שנוסח ע”י “מייסד ההומאופתיה”- ד”ר סמואל הנמן, וממנו גם נגזר השם הומאופתיה Homeopathy שמשמעותו ביוונית: הומו =”דומה”, פאתוס =”סבל, מחלה”. כלומר ההומאופת מתאים תרופה הומאופתית (רמדי Remedy או בעברית- “תיקון”) הדומה לתמונת המחלה של המטופל.
וזאת לעומת תרופות הנוגדת את תמונת המחלה (תרופות אנטי, נגד): אנטי-ביוטיקה, אנטי חרדה, נוגדי כאב, נוגדי דלקת, תרופת משרות שינה (בהפרעות שינה), נוגדי דיכאון וכדומה.
דוגמאות:
א. מתן קופאין בכמות גדולה לאדם בריא, תגרום לעצבנות, קושי להירדם, דופק מהיר, עומס של מחשבות וכו’.  
מתן קופאין כ”רמדי”, תרופה הומאופתית בשם קופאה (Coffea) לאדם אחר – הסובל מתמונה דומה: עצבנות, קשיי הרדמות, דופק מהיר, עומס מחשבות וכו’- תרפא אותו.
ב. חשיפה לאדי הבצל גורמת ליצירת דמעות, תחושת גירוי בריריות, שיעול וכו’.
מתן רמדי בשם אליום ספה (Allium cepa ) שהוכנה מבצל, לאדם הסובל מתסמיני אלרגיה של “קדחת השחת” הכוללים: גירוי בריריות, נזלת מימית, עיטוש וכו’- ירפא אותו.

עקרון “המנה האחת” + עקרון “האינדיבידואליות”.
כל אדם הוא עולם נפרד- אינדיבידואלי, דבר המתבטא מעבר לסימפטומים, באורח חייו, הרגליו, צורת חשיבתו, העדפותיו ועוד. הטיפול ההומאופתי מותאם לרפא את מכלול האדם, ההומאופת ילמד את עולמו של המטופל (אורח חייו, הרגליו, מחלות, מצב נפשי, חברתי וכו') יתאים רמדי (“תיקון”) מדויקת עבורו.

הדבר שונה מאוד ברפואה מערבית… מאחר וההתייחסות היא לסימפטומים בלבד, אנשים עם סימפטומים דומים = יקבלו פרוטוקול טיפול (המתרכז בהעלמת/ דיכוי הסימפטומים) דומה:  
דוגמא:  
אנשים הסובלים מכאבי ראש יטופלו בפרוטוקול טיפול דומה, כך גם לגבי יתר לחץ דם, חולי סכרת, דיכאון, הפרעות קשב וריכוז ואפילו החיסונים שניתנים לתינוקות יינתנו באופן דומה לכולם.
** מניסיוני הרב כרופא M.D – הטיפול בסימפטום, גם אם מביא הקלה, לא מביא ריפוי אמיתי ועל פי רוב מחמיר את מצבו הכללי של המטופל !!  

עקרון “המנה הקטנה ביותר”.
בהכנת התרופה ההומאופתית: מעבירים את החומר סדרת מיהולים וניעורים עד שלמעשה המים שנותרים מכילים את התדר, את החיוניות והדינמיות של החומר המקורי. פעולה שמטרתה להעצים את כוחות הריפוי שבו. בשנים האחרונות דובר על התופעה כ ”הזיכרון של המים”.

* פרופ' לוק מונטנייה זוכה פרס נובל על גילוי וירוס האיידס, הוכיח בפועל שלמים יש זיכרון! כלומר, למים יש את היכולת לשמר בזיכרון את התכונות של המולקולות שעברו דרכם. כמו כן שהמים יכולים לשחזר את התכונות של כל חומר שהם אי פעם הכילו, גם כאשר החומר כבר לא נמצא שם.

** תהליך הגילוי מתועד בסרט תיעודי: