דר’ סמואל האנמן (Hahenmann) – הרופא, הרוקח, הכימאי והאלכימאי, אדם ששלט ב 11 שפות פיתח את תורת ההומאופתיה, באירופה לפני למעלה ממאתיים שנה.
בדומה להיפוקרטס, הוא זעזע את עולם הרפואה בתפיסת הרפואה החדשנית שמטפלת בשורש החולי בניגוד לזו שרווחה בזמנו (ובזמנינו) שנותנת מענה לסימפטומים…

האנמן נולד בשנת 1755 במייסן שבגרמניה כבן לצייר פורצלן ולמד רפואה בוינה. כבר כרופא צעיר הביע אי שביעות רצונו משיטות הרפואה שהיו נהוגות בזמנו: הקזת דם, הלקאת חולי נפש (לשחרר את השדים) וכו’. ”אינני מאמין שכך צריך לטפל בהם” כתב ביומניו.

הוא פרש מהעיסוק ברפואה והתמקד בתרגום ספרי רפואה.
ב 1790 נתקל בספר שעסק בטיפול במלריה באמצעות תרופה בשם כינין, בספר תואר מקרה הרעלה של ילדים לאחר נטילה אקראית של התרופה למלריה כינין. האנמאן הופתע מהדמיון בין סימני ההרעלה לבין סימני מחלת המלריה עצמה והחליט לערוך “ניסוי”.
הוא נטל את התרופה בעצמו והופתע לחוות סימפטומים דומים לאלו של מלריה וכשהפסיק סימנים אלו חלפו. ומכאן החל מסע של מחקר וגילוי.
האנמאן התנסה על עצמו ועל אנשים נוספים תוך שהוא מתנסה בתרופות וחומרים נוספות, ובשנת 1796 פרסם מאמר בו טבע לראשונה את השם: “הומאופתיה” שפירושו מיונית: הומאו = דומה, פתוס = סבל.
המאמר תאר את החוק הראשון: “דומה בדומה מרפא” “Similia Curentur Similibus”
משמע: “כוחה של תרופה לרפא מצב של מחלה, טמון ביכולתה לעורר באדם בריא סימפטומים דומים”.
בשנת 1810 הוציא לאור את הספר בשם האורגנון "Organon of Medicine" בו פירט את יסודות ההומאופתיה ודרכי היישום בפועל, ספר זה יצא לאור בשש מהדורות ומהווה את הבסיס ללימודי
הומאופתיה עד היום.

רעיון ההומאופתיה הלך והתפשט מגרמניה (מולדת האנמן), לשאר ארצות אירופה ובשנת 1825 הגיעה לארצות הברית ושם התפשטה במהירות. בשלהי המאה התשע עשרה היוותה אוכלוסיית הרופאים ההומאופתים כעשירית מכלל הרופאים בארה”ב, פעלו יותר מ- 100 בתי חולים הומאופתים וכ- 1,000 בתי מרקחת הומאופתיים והוקמו אגודות מקצועיות במחוזות ובמדינות.
ב-1844 הוקם המכון האמריקאי להומאופתיה "American Institute of Homeopathy" ההומאופתיה הוכיחה עצמה כשיטת טיפול יעילה במחלות אקוטיות וכרוניות וקיבלה תאוצה לאחר הצלחות מרשימות בטיפול בנפגעי המגיפות שפקדו את אירופה.

נסיבות פוליטיות, כלכליות ובמיוחד לחץ מאגודות הרופאים שחשו מאוימים – הביאו לירידה בפופולריות של ההומאופתיה בראשית המאה העשרים (במיוחד בארה”ב). מגמה שהחלה להשתנות והחל מתחילת שנות הששים, מאז ההומאופתיה הולכת ומתחזקת, זוכה להכרה ולהצלחה בכל העולם. ההומאופתיה נפוצה בדרום, מרכז וצפון אמריקה, בהודו, בארצות המזרח הרחוק, במדינות אירופה ובמדינות רבות נוספות תופסת את מקומה כתחום הרפואה המשלימה הנפוץ ביותר. בבריטניה עצמה – שליש מהאוכלוסייה מטופל בהומאופתיה כולל אנשי בית המלוכה הבריטי הידועים כחסידים גדולים של השיטה.
גם בישראל קיימת התעוררות גדולה בפרט בשנים האחרונות, יש עליה במודעות ובביקוש לטיפולים הומאופתים. כיום אף ניתן לקבל טיפול הומאופתי במסגרת קופות החולים ובבתי החולים ברחבי הארץ, שעד לא מזמן דחו אותה על הסף.